הַשֶׁמֶשׁ רָם
הַטֶּבַע קָם;
אָזַל הַקֹּר
נָמֵס הַכְּפֹר.
הַצִפֳּרִים תְּעוֹפֵפְנָה
בִּנְעִימָה תְּצַפְצֵפְנָה;
בְּתֵבֵל רִנָּה,
גִּיל בְּכָל-פִּנָה
בַּשָּׁמַיִם טֹהַר,
בַּכּוֹכָבִים זֹהַר;
הָעֵצִים פּוֹרְחִים,
הַנִּצָּנִים זוֹרְחִים.
הַדֶּשֶׁא לַח,
הָרוּחַ צַח;
מִיָם נוֹפָחַת
בְּשׁוּבָה וָנָחַת.
הָאֲדָמָה יְרֻקָּה,
הַתּוֹלָדָה מְתֻקָּה;
בַּשַׁחַר וָנֶשֶׁף
בְּנֵי רֶשֶׁף.
טַל תְּחִיָּה,
מַרְפֵּא לַגְּוִיָּה;
מִקְוֶה לַחוֹלֶה,
נֹחַם לַגּוֹלֶה.
יִרְחַב כָּל-לֵב,
יֵקַל כָּל-כְּאֵב;
שָׁרָה כָּל-זָוִית
מְלֵאָה הֶחָבִית;
הַשֻּלְחָן עָרוּךְ,
בְּכָל-טוּב בָּרוּךְ.
הָאָב מְזֻיָּן;
בְּבוּץ מְצֻיָּן.
הָאֵם שַׁלֶּטֶת,
כְּמַלְכָּה מְקֻשָּטֶת,
הַתַּמִּים יִצְהָלוּ,
הַחֲכָמִים יִשְׁאָלוּ:
“מַדּוּעַ? מֵאֵימָתַי?”
לָמָּה? עַד מָתַי?"
הַנְבוֹנִים מַעֲמִיקִים,
דִין-שָׁמַיִם מַצְדִּיקִים;
שׁוֹאֲגִים תַּנְחוּמִים
מִימֵי הָעֲלוּמִים.
לֵיל שִׁמּוּרִים
רַק לִבְנֵי-נְעוּרִים;
הֵם-יַעַמְדוּ בַּסָּעַר,
יְדַבְּרוּ בַּשְּׁעַר.
בְּנֵי שְׁפֵלָה;
מֵתוּ בָּאֲפֵלָה;
כְּאָז כֵּן עָתָּה
יֵרְדוּ מָטָּה.
בְּנֵי אוֹנִים
צִיּוֹן בּוֹנִים;
קַו לְקָו,
וָו לָוָו.
לֹא לָנֶצַח
יֹאכְלֵנוּ הָרֶצַח
תִּגְדַּל הַתַּאֲוָה
תִּרְבֶּה הַגַאֲוָה.
מִבֶּטֶן הָאָרֶץ
יִפְרֹץ פָּרֶץ:
מֵתִים נְעוֹרִים,
קָמִים גִּבּוֹרִים.
אַף עַם סְגֻלָּה
יִתְאַב לִגְאֻלָּה;
לְחַיִּים חֲדָשִׁים
יַעַרְגוּ חַלָּשִׁים.
יִשְׁאֲפוּ מִבּוֹר
לִתְנוּעָה וּדְרוֹר;
מֵעָמָל לַנֹפֶשׁ,
מִלַּחַץ לְחֹפֶשׁ,
מַשְׁלִיךְ דֹּפִי,
עוֹדֶה יֹפִי;
מְטַהֵר אֶת-הַנֶּפֶשׁ
מֵחֶלְאָה וָרֶפֶשׁ.
בְּבָתֵּי יְהוּדָה
חַג וּכְבוּדָה;
הַקְּטַנִּים צְלֵחִים,
הַגְּדוֹלִים שְׂמֵחִים.
אַף-כָּתְלֵי הָעֲנִיִּים
לְבָנִים וּנְקִיִּים;
נוֹצְצוֹת הַמְּנוֹרוֹת,
מַבְרִיקִים הָאוֹרוֹת
שָׂבַעְנוּ “מְרוֹרִים”,
נִהְיֶה בְּנֵי חוֹרִים.
נִמְאָס בְּקֶצֶף
בְּ“מַצָּה” וָשֶׁצֶף;
לא נִהְיֶה עֵדֶר,
נַעֲשֶׂה “סֵדֶר”.
לֹא נִרְדֹּף תֹּהוּ
לֹא נַעֲבֹד לְבֹהוּ;
נְאַבֵּד-נָא הַפְּסִילִים.
נַשְׁמִידָה הָאֱלִילִים.
לֹא-נֵחַבִא בַּמְחִלָּה,
נַעֲלֶה בַּמְסִלָּה;
נִדְבְּקָה בְּאוֹרָה,
בֶּאֱמוּנָה טְהוֹרָה.
אֲדוֹן הַצְּבָאוֹת
יַרְאֵנוּ פְּלָאוֹת,
בְּשׁוּבֵנוּ לִירוּשָׁלַיִם,
כִּבְצֵאתֵנוּ מִמִּצְרַיִם.
" הַשָּׁנָה בְּגָלוּתֵנוּ,
לַבָּאָה בְּאַרְצֵנוּ;
הַשָּׁנָה עֲבָדִים,
לַבָּאָה נִכְבָּדִים".
כֵּן מַגִּידִים,
נְאוֹרִים וַחֲסִידִים;
גְאֻלָּתֵנוּ יְסַפֵּרוּ,
הַלֵּל יֹאמְרוּ.
כָּל הַפְּלַגּוֹת
יַחְדָּו חַגּוֹת;
בָּאָרֶץ סָבִיב
חַג הָאָבִיב.
נדפס ב“רמת המצפה” חוברת ד', קראקה תרס"ד