מַה כְּחֻלָּה הַתְּמִימוּת בְּעֵינֶיךָ, בָּקְרִי!

מַה עָגֹל תִּמְהוֹנְךָ הַבָּשֵׁל בַּמַּבָּט!

בְּרִיסֶיךָ תָּבוֹא

אֶל רִיסַי הַקָּרִים

וְתִגְזוֹל אִישׁוֹנַי

וְאוֹרָם הַמּוּעָט.

אֲנַפֵּץ חַלּוֹנִי וְאֵלֶיךָ אֶבְרַח,

כְּחַיָה מִן הַכְּלוּב,

כִּקְלָלָה מִן הַפֶּה.

וְלָעֵץ הַנּוֹשֵׁם וְלָאֵם הַזָּרָה

בְּמִלִּים נִכְלָמוֹת אֲסַפֵּר:

וְהַבּקֶר עָמַס עַל כְּתֵפָיו מֶרְחַקִּים,

אֲלֻמּוֹת הֲדוּקוֹת הִתְחַבְּקוּ עַל שִׁכְמוֹ.

וְהַלֵּב הַחוֹלֵם נֶאֱלַץ לְהַשְׁכִּים

לְבָרֵךְ וְלִבְכּוֹת כְּפִלְחוֹ שֶׁל רִמּוֹן.

וְהַלֵּב אָז יֹאמַר: מַה קָּטֹן אָנֹכִי,

כִּי פִּנְקוּנִי מְאֹד וְשִירַי הִלְלוּ.

הֶאְדִּימָה דְּמוּתִי בָּאֲגַם שֶׁל הַבְּכִי.

עִם הַצְּחוֹק הַבָּהִיר לֹא הָלַכְתִּי לָלוּן.

וָאָבִין בִּרְכַּתְכֶם הַפְּשׁוּטָה: בֹּקֶר טוֹב,

וָאָבִין אֶת עָנְיִי הַגָּדוֹל וָאֶדֹּם,

וְאִם רוּחַ תָּנִיד אֶת רֹאשִי הָרָטֹב

וְאָרוּץ בַּשָּׂדוֹת כְּמוֹ פֶּרַח אָדֹם…