שְׁקוּפִים סַלְעֵי הָאוֹר.
פּוֹסְעָה הַתְּכֵלֶת מְעֻבֶּרֶת,
וְאֶפְרוֹחֵי הַיּוֹם כְּחֻלִּים
וְזִמְרָתָם דַּקָּה.
וְשֶׁמֶשׁ טוֹב,
שְׂבַע־דְּבָש
וְכֶבֶד־פָּז
עִשֵּׁן לוֹ בְּמִקְטֶרֶת
וּמִקְּרָנָיו סִלְסֵל לוֹ טַבָּעוֹת
וְלִקְרָאתִי זְרָקָן.
הָאֲגַמִּים הַמְסוֹרָקִים בְּחֵיק אֲוִיר הִבְהִירוּ,
נָשַׁם הַיַּעַר פְּסִיעוֹתַי בִּמְלוֹא חָזֵהוּ הַצָּעִיר.
הָרִים
פַּעֲמוֹנֵי זָהָב הִקִּישׁוּ וְהֵעִירוּ
אֶת הַתְּנוּמָה בַּכְּפָר,
אֶת הַבָּקָר
וְאֶת שׁוֹטֵי הָעִיר.
צִלְצוּל בַּגַּן נוֹגֵן
וַחֲלוֹמִי הֵרִיחַ לֶחֶם,
וּבִי שָׁקְעוּ בְּרֹך הַצְּעָדִים שֶׁל רֶגֶל אֲהוּבָה.
מַה טּוֹב לִזְכּוֹר אוֹתָהּ,
מַה טּוֹב שֵׁנִית עִמָּהּ לָלֶכֶת,
בַּקֵּשׁ הָעֲקֵבוֹת
בִּמְקוֹם שָׁם אִישׁ עוֹד לֹא עָבַר.
מוֹתִי אֵינֶנּוּ כָּאן הַיּוֹם,
מוֹתִי הָשְׁלַךְ אֶל כֶּלֶא,
עַל כֵּן זֶה פַּז הַשֶּׁמֶשׁ מְפַזֵּם
שִׁירִים יַלְדוּתִיּים.
לוּ בָּאת וַהֲבִינוֹת
מֶה חָם הָעֶצֶב שֶׁל גּוּפִי,
מָה טוֹב לִהְיוֹת בֵּין הַטּוֹעִים.
וְלוּ יָדַעַתְּ נְשִׁיקַת הָאוֹר,
זוּ הַמְסַנְוֶרֶת,
כְּחֹם קוֹלֵךְ,
אֲשֶׁר סִנְוֵר אֶת הַמִּלִּים שֶׁבְּעֵינַי,
הַשֶּׁקֶר שֶׁשִּׁיקַּרְתִּי לָךְ
הָיָה נִפְקָח כַּוֶּרֶד
אַף מְקַשֵּׁט יוֹמֵךְ הַמִּתְיַתֵּם
בְּכָל עִתּוֹת הַפְּנָאי.
הַשְׁבִיל כֹּה מְיֻדָּד לַצַּעַד,
וְכֹה נְבוֹנָה הָאֶבֶן.
אִילָן יָשִׁישׁ צוֹעֵד אֵלַי,
אֶת צַמַּרְתּוֹ לְאַט מַרְכִּין,
לִלְחֹשׁ לִי עַל אָזְנִי בְּרָכָה לַדֶּרֶךְ הַכּוֹאֶבֶת,
הַבְטֵחַ לִי עוֹד יוֹם כָּזֶה:
עֲנָק
וְתִינוֹקִי.
אֵלַיִךְ לֹא אֶחֱזֹר הַלַּיְלָה,
אֲנִי עָיֵף כַּקֶּשֶׁת,
לֹא אֲסַפֵּר לָךְ עַל עִירִי וְלֹא עַל רֹגַע מְבוּכָה,
וְלֹא אַזְכִּיר לָךְ סַפְסָלִים דּוֹמְעִים אַחַר הַגֶּשֶׁם,
עוֹדֶנִּי מְטֻפָּל מְאֹד
בְּדִמְעָתִי שֶׁנִּרְצְחָה.
עַל כֵּן לְכִי לַסִּמְטָאוֹת הָהֵן,
אוֹהֶבֶת וּמַרְגַּעַת.
אֶל נְכוֹנִים הַלֵּיל לָמוּת
הַבְטִיחִי עוֹד פְּרוּסַת חֲלוֹם,
בַּקְּשִׁי מִכָּל אַחַי הַמְאַבְּדִים עַצְמָם לָדַעַת
לִדְחוֹת מוֹתָם עוֹד יוֹם!