לֹא שַׁרְתִּי, אִשָּׁה, לָךְ, לֹא קְרָאתִיךְ בְּשֵׁם,
כִּי יָרֵאתִי אֶת יָפְיֵךְ הַלּוֹכֵד!
חָטָאתִי לְפָנַיִךְ תָּמִיד עַל לֹא־חֵטְא
אָשַׁמְתִּי – וְלֹא הָיִיתִי אָשֵׁם.
לֹא דִּבַּרְתִּי בָּךְ, אִשָּׁה… אַךְ בְּנַפְשִׁי יְדֻבַּר
הַרְבֵּה בְּמַרְאֵךְ הָאָהוּב;
וָאֶשָּׂא אַהֲבָתֵךְ בִּלְבָבִי הַכָּאוּב
כְּשֵׂאתֵךְ בְּקִרְבֵּךְ הָעֻבָּר.
בִּקַּשְׁתִּיךְ וְלֹא מְצָאתִיךְ… אַךְ תָּמִיד אָנֹכִי
אֶמְצָא אֶת עַצְמִי בְּתוֹכֵךְ:
יָדַעְתִּי: אֶת נַפְשִׁי לְלַהֵט – זֶה כֹּחֵךְ,
לִחְיוֹת בְּלַהֲטֵךְ – זֶה כֹּחִי!…