לֹא שַׁרְתִּי, אִשָּׁה, לָךְ, לֹא קְרָאתִיךְ בְּשֵׁם,

כִּי יָרֵאתִי אֶת יָפְיֵךְ הַלּוֹכֵד!

חָטָאתִי לְפָנַיִךְ תָּמִיד עַל לֹא־חֵטְא

אָשַׁמְתִּי – וְלֹא הָיִיתִי אָשֵׁם.

לֹא דִּבַּרְתִּי בָּךְ, אִשָּׁה… אַךְ בְּנַפְשִׁי יְדֻבַּר

הַרְבֵּה בְּמַרְאֵךְ הָאָהוּב;

וָאֶשָּׂא אַהֲבָתֵךְ בִּלְבָבִי הַכָּאוּב

כְּשֵׂאתֵךְ בְּקִרְבֵּךְ הָעֻבָּר.

בִּקַּשְׁתִּיךְ וְלֹא מְצָאתִיךְ… אַךְ תָּמִיד אָנֹכִי

אֶמְצָא אֶת עַצְמִי בְּתוֹכֵךְ:

יָדַעְתִּי: אֶת נַפְשִׁי לְלַהֵט – זֶה כֹּחֵךְ,

לִחְיוֹת בְּלַהֲטֵךְ – זֶה כֹּחִי!…