גַּם פֹּה בִּשְׁלוֹם-פִּנָּתִי, בּשֶׁקֶט נָוִי,

מְקוֹם יָד לְבָנָה מִלֵּב-שַׁחַק לִי נִגְלָתָה

וַתְּפַזֵּר סְבִיבִי פִּרְחֵי בְרָכָה בְּהִירִים –

גַּם פֹּה שָׁמַעְתִּי רִנַּת-לֵב שֶׁנִּתְּקָה וְחֻרְבַּן עַיִן תַּמָּה,

וְכִתְמֵי-דָם, כְּלֵילוֹת-אֹפֶל, רוֹמְזִים מוּלִי,

צוֹהֲלִים-זוֹרְחִים, סוֹפְגִים אוֹר-הַיּוֹם וְהָמוֹן צוֹעֶה.

הֲלֹא תַכִּירֵנִי, הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי?

צִיץ אֲנִי מִגַּנְךָ, לְעַרְבוֹת-נוֹד נִדַּחְתִּי,

וַתְּשִׁיבֵנִי רוּחַ-בֹּקֶר אֶל חֵיקֶךָ.

בִּמְרוֹמֵי-גָלִיל, עִם שְׁנִי-אוֹרוֹת עָבִים,

רָקַמְתִּי שִׁיר-עֲתִידִי זַךְ וּבָהִיר.

בְּשִׂיאֵי-חֶרְמוֹן, שָׁם נַהֲרוֹת-יֹפִי שׁוֹטְפִים,

תָּלִיתִי שִׁירִי זַךְ וּבָהִיר.

וּרְאוּ, אֲבָנִים דּוֹמְמוֹת, נֶאֱלַם גִּילִי,

וְיַם-הַנְּדוּדִים הֵצִיף עָלַי אֵימָיו.

מַה תֶּהֳמֶינָה, אַבְנֵי כֹתֶל? הֲתִזְכֹּרְנָה

דַּם בִּרְיוֹנִים, תְּרוּעוֹת-מְרִי עַל אֵם הַדְּרָכִים?

אוֹ שַׁוְעַת פְּלִיטֵי-גוֹלָה, יְגֵעֵי-בֶכִי?

צֵל רַךְ מְטַפְטֵף דֹּם וְיַעַט דִּמְמַת-נְשִׁיָּה…

צֵל רַךְ אֲפָפַנִּי.