בְּכָל דֶּרֶךְ אֵלַיִךְ דַּרְכִּי אֲשָׂרֵךְ,

רֵיחַ שָׂדֶה יְבַשֵּׂר לִי בְּשָׂרֵךְ,

וְרוּחִי עִם הָרוּחַ פּוֹרְטָה עַל שְׂעָרֵךְ.

הַפְּרָחִים מְסַפְּרִים מַה הֶגְיֵךְ וַהֲגִיגֵךְ,

לַחַשׁ כָּל שִׂיחַ – שִׂיחֵךְ וְשִׂיגֵךְ;

אַתְּ מִמֶּנִּי וָהָלְאָה – וַאֲנִי מַשִּׂיגֵךְ!

בָּאוֹר וּבָאֹפֶל אֵלַי תִּגַלִּי,

רֶגַע בְּיָפְיֵךְ אֶת רָזֵךְ תְּגַלִּי –

וְנֵצַח דְּמוּתֵךְ בְּאַהֲבָה תִּגַּהּ לִי…

כָּל חַיַּי עַל חַיַּיִךְ אֶשְׂמַח וְאֶסָּמֵךְ,

כִּבְגַן־עֵדֶן מִקֶּדֶם אֲנִי בָּשׂוּם מִבְּשָׂמֵךְ,

וֵאלֹהִים בְּחַסְדּוֹ בִּלְבָבִי שִׁיר שָׂמֵךְ – – –