שַׁחֲרִית חֲדָשָׁה וְנוֹשָׁנָה הַתְּמוּנָה.

בְּחֵיק חָק־עוֹלָם הַבְּרָכָה טְמוּנָה,

וְיַד אֵל הָרְחָבָה כֹּל עוֹשָׂה בֶּאֱמוּנָה,

בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ עוֹלָה, חֲבוּרַת שְׁתִילִים

מִיַּקִּירֵי הָאֲדָמָה, בַּעֲלֵי חֵן אֲצִילִים,

טוֹבְלִים שַׁחֲרִית עִם אִילָנוֹת מְצִלִּים.

וּמִתְהַלֵּךְ בַּשָּׂדֶה הָאָדָם הֶעָמֵל,

מֵצֵר עַל כָּל שִׂיחַ, כָּל פֶּרַח קָמֵל,

וְשָׂמֵחַ בְּלִבּוֹ עַל כָּל בֹּסֶר גּוֹמֵל.

עוֹד תֹּם בְּרֵאשִׁית פְּנֵי הַיְקוּם מְפִיקִים!

שִׂמְחָה וְעִצָּבוֹן יַחַד סוֹד מַמְתִּיקִים,

וְשִׁירָה חֲדָשָׁה בַּדְּבָרִים הָעַתִּיקִים – – –