שַׁחַר בֶּהָרִים… וְעַל עָפָר כֹּה מְרֻבִּים

חַלְלֵי לֵיל הַסַּעַר – הֶעָלִים הַצְּהֻבִּים,

וּתְמוֹל עוֹד הָיוּ רַעֲנַנִּים וּרְטֻבִּים.

נִגְלֶה וְנִכְסֶה בֵּין זָהָב וְיָרֹק,

הַבֻּלְבּוּל שְׁחוֹר־הָרֹאשׁ יְשׁוֹרֵר, יַעֲרֹג,

בְּסֵתֶר עֳפָאֵי הַלִּימוֹן הַתָּרֹג.

כִּלְחִי נַעֲרַת חֵן נְשָׁקוּהָ פִּתְאֹם,

בּוֹעֵר עַל נוֹפוֹ בְּהָדָר וּבְתֹם

תַּאֲוָה לַשָּׁמַיִם, הַתַּפּוּז הַכָּתֹם.

מְנוּחָה… נְמוּכָה כַּשַּׁלֶּכֶת הַצְּחִיחָה

רוּחִי! וְדָבָר עוֹד אֵינֶנָּה צְרִיכָה,

בְּיוֹם זֶה כֻּלּוֹ זִיו, וְזָהָב, וּפְרִיחָה.