כָּל הַיּוֹם יַעֲמֹד בְּהַשְׁקֵט וּבְרֶדֶם
וְיֹאכַל בְּתֵאָבוֹן;
הָעוֹלָם לְפָנָיו כְּגַן־עֵדֶן מִקֶּדֶם
בְּטֶרֶם הֶעָווֹן.
אַשְׁרֵיהוּ! הָאָרֶץ כֻּלָּהּ כְּמֻנַּחַת
בְּאֵבוּס בְּעָלָיו…
וְשֶׁמֶשׁ־הַקַּיִץ יַבִּיט בּוֹ בְּנַחַת
וְיִזְרַח עָלָיו.
אַךְ יֵשׁ רַגְלוֹ תִּדְרֹךְ עֹז וּמְבַעֶטֶת
וְנַחֲרָתוֹ – אֵימָה!
מִי יוֹדֵעַ אֵיזוֹ רוּחַ פִּתְאֹם מְבַעֶתֶת
אֶת נֶפֶשׁ הַבְּהֵמָה?!