אַמֵּץ הַמַּחֲרֶשֶׁת לְחֵיק הָאֲדָמָה!

בְּאַהֲבָה גְדוֹלָה תִּבָּנֶה הַשְּׁמָמָה – – –

יָנוּב פְּרִי תְּבוּאָה, טוּב תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר,

כָּל תֶּלֶם, כָּל רֶגֶב – גַּן־עֵדֶן מִצְעָר.

רַק תֵּן כֹּחֲךָ בַּמַּאֲמָץ הַנָּכוֹן,

וְחֶלְקַת הַבְּרָכָה אֶת מַעֲשֶׂיךָ תָּחֹן.

פֹּה שֶׁפַע תְּנוּבוֹת לְכָל נֶפֶשׁ אָצוּר,

דּוֹרוֹת אֲלָפִים לְךָ הַחֶסֶד נָצוּר.

לְאַט לְךָ! הוֹ, לָמָּה תִּבֹּל, תִּבָּהֵל?

כָּל הַיּוֹם אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ עָלֶיךָ יָהֵל.

נוּחָה אָחִי, אִם כְּבֵדָה הִיא יָדְךָ…

שְׁמַע קוֹל אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בְּשָׂדְךָ!