… גַּם לוֹ, אֱלֹהִים, הֵן אָצַלְתָּ בְּרָכָה:

מַקֵּל, וְתַרְמִיל, וּבַלֵּב אֲנָחָה,

וְכֹחַ לִסְחֹב אֶת רַגְלָיו בַּמַּעֲרָכָה!..

וְרוּחַ לַחֲזֹר עַל פִּתְחֵי הַבָּתִּים,

בָּדָד לַעֲמֹד מוּל הַרְבֵּה מַבָּטִים, –

וּבַקֵּשׁ רַחֲמִים – וְהֵם כֹּה מְעַטִּים!

גַּם לוֹ… וּמִי יוֹדֵעַ גְּדֻלַּת עֲנִיִּים,

בְּלָבְשָׁם בְּשַׁבָּת לְבָנִים נְקִיִּים,

וְהֵם לְפָנֶיךָ כְּכֹהֲנִים וּלְוִיִּים?!