– – עוֹד רֵיחַ הַקַּיִץ בָּעוֹלָם מְסֻתָּר,
כְּמוֹ טֶרֶם שָׁמַע אֶת הַקּוֹל: “מְפֻטָּר!”
וְעַל הָאֲדָמָה עוֹד לִשְׁמוֹ מְקֻטָּר.
מִבֵּין הֶעָבִים יֵשׁ תָּצִיץ הַחַמָּה:
נָאוָה, עֲנָוָה וְטוֹבָה פִּי כַּמָּה,
וְסֵבֶר פָּנֶיהָ – אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה!…
כָּךְ לְעֵת זֹקֶן נָנוּבָה, אַחִים:
כָּל הַגְּדוֹלוֹת עַל גַּבֵּינוּ שַׁחִים,
אַךְ לְקוֹלוֹת הָאָבִיב לִבּוֹתֵינוּ נִמְשָׁכִים – – –