יָצָאתִי עִם שֶׁמֶשׁ לָשׂוּחַ
בִּשְׁבִילֵי הֶעָפָר הַתָּחוּחַ,
בֵּין עֲצֵי בְּרוֹשׁ וְאַשּׁוּחַ, –
הִנֵּה הַשָּׂדוֹת – שְׂדוֹתַי!
לָהֶם אֲגַלֶּה סוֹדוֹתַי,
אֲסַפֵּר כָּל דָּבָר עַל אוֹדוֹתַי!…
קִבְּלוּנִי אִילָנוֹת וַאֲדָמוֹת
בְּסֵבֶר פְּנֵיהֶם הַתַּמּוֹת,
שָׂמְחוּ בִּי עֲמָקִים וְרָמוֹת.
וּפְרִי הֶהָדָר הֶעָנָו
בֵּרְכַנִי מִבַּד וְעָנָף,
כִּי בָּאתִי לְקַדֵּם אֶת פָָּנָיו – – –