יָצָאתִי בַּבֹּקֶר לְסַיֵּר נְכָסַי, –

מֶרְחַב שְׂדוֹתַי וּמְרוֹם רְכָסַי,

הָעֵץ וְהַדֶּשֶׁא וְכָל טוּב מַעֲשַׂי.

הֶרְאָה הַמִּזְרָח לִי פָּנִים שׂוֹחֲקִים,

קִדְּמַנִי הַיָּם בְּשִׁירַת מַעֲמַקִּים,

וְשָׂמְחוּ לִקְרָאתִי כָּל אַפְסֵּי מֶרְחַקִּים.

כֹּה לִבְּבַתְנִי תֵּבֵל בְּעֵינָהּ הַתַּמָּה!

וָאָשִׁירָה עִם כָּל הַיְקוּם בִּדְמָמָה,

שִׁיר הָעֲשִׁירִים הַיְשָׁרִים כָּאֲדָמָה.

בַּבֹּקֶר יָצָאתִי בָּאָרֶץ לָשׁוּט, –

וָאֵרֶא עוֹלָם כִּי הוּא טוֹב וְקָשׁוּט,

וָאֲבָרֵךְ אֶת הַיּוֹם הָרְבִיעִי הַפָּשׁוּט.