א. בסלע הדורות 🔗
– – שֶׁלָּנוּ וּבָנוּ הָיוּ הַיְרָחִים,
הֵם רִחֲפוּ בֶּחָלָל, הִתְהַלְּכוּ בַּדְּרָכִים.
בָּאוּ אֵלֵינוּ עִם בְּכִי נְהָרוֹת,
נְשָׂאוּם עַל כַּפַּיִם מְחִי סְעָרוֹת.
מַלְאֲכֵי־יַרְחֵי־קֶדֶם, סְפוּגִים וַחֲדוּרִים
יוֹצְרוֹת “מַחֲזוֹרִים” וְאוֹצְרוֹת “סִדּוּרִים” –
כִּנּוֹרוֹת קְדוּמִים שֶׁכִּנְּרוּ בַּנְּפָשׁוֹת
בַּיָּמִים הַטּוֹבִים וּבַשָּׁעוֹת הַקָּשׁוֹת!
בְּסֶלַע הַדּוֹרוֹת צוּרָתָם חֲצוּבָה,
בְּנֶפֶשׁ יִשְׂרָאֵל הַטּוֹבָה, הָעֲצוּבָה, –
קוֹל אֱלֹהִים בָּהּ לָנֶצַח כָּלוּל
הֲדַבַּר עִצְּבוֹנוֹ בְּמַרְאוֹת שְׁמֵי אֱלוּל.
ב. לעירתי בפולין 🔗
…לַעֲיָרָתִי בְּפוֹלִין נִכְנַס שׁוּב אֱלוּל,
בָּא כְּאוֹרֵחַ בִּשְׁנַת הֵ', תַּשְׁכַּ"ד;
הַשָּׁמַיִם טְהוֹרִים, הַנָּהָר מְאֹד צָלוּל,
וְהַיַּעַר – יַעַר, כְּמוֹ אֶשְׁתָּקַד.
אַךְ אֱלוּל הוּא אֵינֶנּוּ כְּקֶדֶם – עָנָו,
עִם יְפֵה עֵינֵי־עֶצֶב קוֹרְנוֹת בִּטָּחוֹן;
לֹא בְּנַחַת הִלּוּכוֹ, וַאֲחֵרִים כֹּה פָּנָיו,
כֻּלּוֹ חֲרָדָה, וְרוּחוֹ לֹא נָכוֹן.
עָזוּב וְנָזוּף יִתְהַלֵּךְ בַּדְּרָכִים,
גַּם לֹא יַכִּיר אֶת אָחִיו – מְנַחֵם־אָב…
נָדַם קוֹל יַעֲקֹב – – אֵין מְזוּזָה בַּפְּתָחִים,
וְרֵיחַ דָּמִים, הָהּ, עוֹלֶה, בָּא בָּאַף!
תּוֹהָה הָעֲיָרָה: מִי זֶה בָּא לֶאֱדוֹם,
וּמַה יְּבַקֵּשׁ פֹּה בְּתֵל הֶחֳרָבוֹת?!
וְרוּחַ אֱלוּל מַר תֵּהוֹם, לֹא תִּדּוֹם,
וְהִיא מִתְרַפֶּקֶת עַל קֶבֶר־אָבוֹת – – –