בַּעֲיָרָה בְּפוֹלִין, עַל גְּדוֹת הַסַּן,

יַלְדוּתִי מְחַכָּה לִי עִם בֹּקֶר נִיסָן.

כֻּלָּהּ שַׁבַּת־קֹדֶשׁ, אָבִיב עַל אֲדָמוֹת,

וְנִגּוּן הָרַבִּי – חַיֵּי נְשָׁמוֹת…

נָאָה כִּשְׂדֵה־דָגָן עִם פִּרְחֵי הַכְּחוֹל,

וְיֶלֶד מְשַׂחֵק בִּזְהַב הַחוֹל.

“יַלְדִּי” – פִּי אִמִּי לִי חֶרֶשׁ יִלְאַט,

הַיָּמִים הָרְחוֹקִים עוֹמְדִים לָעַד!

וַאֲנִי הוֹלֵךְ אֲלֵיהֶם… כָּל הַשְּׁבִילִים

לְרֵאשִׁית הַיָּמִים אוֹתִי מוֹבִילִים.