שַׁבָּת הַמַּלְכָּה! שׁוּב אֵצֵא לִקְרָאתֵךְ, –

אוּלַי תִּקָּרִי לִי בַּהֲדַר יִקְרָתֵךְ!

נִשְׁמַת הַיָּמִים! עֲמַל אֱנוֹשׁ לֹא יְעִיבֵךְ,

לְמִכְלַל פָּעֳלוֹ אֱלֹהִים לוֹ אִוֵּךְ.

נָאוָה אַתְּ כְּקֶדֶם, כִּבְיוֹם רֵאשִׁיתֵךְ,

כַּלַּת נְצָחִים לְנַפְשִׁי אֲשִׁיתֵךְ! –

בּוֹאִי הַכַּלָּה! בָּךְ אֶמְצָא פְּדוּתִי – –

זָכַרְתִּי לָךְ עֹנֶג יְמֵי יַלְדוּתִי:

לֶכְתִּי אַחֲרַיִךְ נֶאֱמָן בְּכָל לֵב,

וְרוּחַ קָדְשֵׁךְ עַל פָּנַי אַט חוֹלֵף.

הַדְלִיקִי נֵרֵךְ עַל רֹאשִׁי, שַׁבַּתִּי,

וְחֶסֶד עֵינַיִךְ עָלַי נָא הַטִּי!

הֲבִיאִינִי חֲדָרַיִךְ, לִפְנֵי וְלִפְנִים,

וּבְתָם־לְבָבִי זְמִירוֹתַי לָךְ אַנְעִים.