אִמָּהוֹת קְדוֹשׁוֹת בְּאַהֲבָה וּבִדְוַי!
מִמֵּצַר צַעֲרִי, מִמַּחֲבוֹא מַכְאוֹבַי,
אִתְּכֶן אֶהֱמֶה: “אַיֵּכֶם, אֲהוּבַי?”
כִּי רָאִיתִי יְגוֹנְכֶן הָאִלֵּם
וְאֵין לוֹ נִחוּם וְשִׁלֵּם.
אִמּוֹת גַּלְמוּדוֹת, לִמּוּדוֹת דְּמִי שְׁכוֹל,
שֶׁלִּבְּכֶן תְּהוֹם רַבָּה, וּפְנֵיכֶן – כְּאֶתְמוֹל…
מָה אֲנַחֶמְכֶן, וְאָנוּד וְאֶחְמוֹל?
וְאֵין נִיב בִּלְשׁוֹנִי, אִמּוֹתַי,
וְדוֹמְמִים לֵילוֹתַי וִימוֹתַי.
סְלַחְנָה, אִמְּהוֹת אַלְמוֹנִים,
כִּי מִצִּיתֶן אַלְפֵי מוֹנִים
אֶת קֻבַּעַת כּוֹס־הַיְגוֹנִים!
עוֹד נָבוֹא אֲלֵיכֶן, הַטְּהוֹרוֹת,
לְהַדְלִיק מִזִּיוְכֶן מְנוֹרוֹת,
לְהָאִיר מַחֲשַׁכֵּי הַדּוֹרוֹת – – –