לוגו
המגיד תרמ"ב: מכתב א
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

וויען, בירח ניסן, תרמ“ב. – אדון נכבד בעל המגיד! כיורש להמגיד הנך נחשב גם כבנו הרוחני, ועל כן לך אביע כיום הדברים הנחומים על מות רא”ל זילבערמאן. לא דרך המגיד היתה דרכי ומעודי לא כתבתי דבר בו, אף כי בדברים רבים לא נחה רוחו מדרך המגיד, ובכל זאת הוקרתי את פעולת מיסדו ומוליכו בדרכו, כי דבר טוב נמצא בו, דבר טוב אשר קטן הוא בפי החנפים וגדול בעיני הדורשים אמת וצדק, והדבר הזה הוא, כי לא הזיק לישראל. בכל דבר מלחמותיו על ימין או על שמאל לא קלע בחצים אשר בעברם מן המטרה והלאה יפגעו בהולכים בטח ויפילום למשואות. את הדבר הטוב לעמו בקש ויעשה. זאת ראיתי בו בכל עת, ואף בעת אשר יצא להלחם בי. ועמלו הרב אשר עמל בכל ימי חייו להשכיל ולהיטיב אותו זכרתי תמיד ואותו אזכור נצח, כי סוף סוף הבל הַדִבֵּר ושקר העצה, רק איש עובד לרבים בפֹעל הוא יתהלל! – ובדבר הזה אם כי לא אוהב הייתי אז להמגיד, בכל זאת אהבתי את אדונו בלבי, ואשרהו כי זכה לתת את פעל ידו בעודו בחיים לאוהב ורֵע אשר יוסיף לאחוז באשוריו ואולי ישכיל וייטיב ממנו, כי אמנם עתה גם דרך המגיד יפיק רצון. –

את הדברים האלה אשר יצאו מקרב לבי אערוך היום אולי יהיו אף המה לנחומים לאבלי ההולך הזה אשר פנים אל פנים ידעוהו ואהבוהו. ואם יתעוררו אנשים להציב מצבת זכרון להאיש הזה אשר טוב עשה בחייו בעמו, הנני נכון להיות מן הראשונים. ואם לעצתי יקשיבו יהי דברי כי יאספו כסף לכונן קולוניא בא"י לחמש משפחות ישראל מרוסיה במחיר ששת אלפים פלאר. לכל הפחות, והקולוניא הזאת תקרא בשם מצבת אלעזר.

דו"ש ומכבדו בלב נאמן

פ. סמאלענסקי.