פתיחה לערוגת החכמה ופרדס המזמה

רֹאשׁ דְּבָרִי בַּמָּה אֲקַדֵּם מְעוֹנָה

רֹאשׁ אַשְׁפִּיל וְאָבֹא בְּמִלָּה נְכוֹנָה

רֹאשׁ הָאַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה.

אֶת לְבָבִי אֶתְּנָה לָדַעַת מַה

נַפְשִׁי, וְאֵיכָה אֲנִי וְלָמָּה וְעַל מָה

חָשַׁבְתִּי לֶאֱחוֹז דֶּרֶךְ מְזִמָּה

וְעַל מַחֲנֵה שֶׂכֶל, רוּחִי הוֹגָה.

בְּעֶצֶם הָעוֹלָם אֶרְאֶה פְּלָאִים

מִקְרִים יִתְחַדְּשׁוּ יוֹצְאִים וּבָאִים

וְאֵדַע בֶּאֱמֶת כִּי הֵם נִבְרָאִים

אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ אֲשֶׁר בְּזֹאת עֵינוֹ פוֹנָה.

רַעֲיוֹנַי יְעִירוּנִי עוֹד לְבַקֵּשׁ

מָה הַבּוֹרֵא, כְּבָר נוֹדַע כִּי־יֵשׁ,

וְהָעוֹלָם מְחֻדָּשׁ וְהוּא הַמְחַדֵּשׁ

וְכָל בְּרִיאָה בְּלִי זְמָן, וּבְלִי־יֵשׁ כּוֹנְנָה.

מַה תְּבַקְשׁוּ הֶבֶל הוֹלְכֵי אַחֲרֵי

חָכְמוֹת, אֵין מוֹעִיל בָּהֶן, וּבוֹעֲרֵי

אֵיךְ נִמְצָא גֶרֶם וְעָלָיו מִקְרֶה

בִּינוּ מַה נַּפְשְׁכֶם בָּרִאשׁוֹנָה.