קובץ חכמת הראב״ע ב׳
פעם אחת עבר ארחות ימים, והיו עמו חמשה־עשר מתלמידיו, וכן חמשה עשר אנשים ריקים ופוחזים, ס״ה שלשים איש. ויהי היום ויהוה הטיל רוח סערה גדולה והאניה חשבה להשבר, ויצו רב החובל להשליך את חצי העם אשר בספינה אל הים להקל מעליהם, וירא החכם הראב“ע כי כן, ויאמר טוב הדבר אשר דברת לעשות, כי טוב שנמות חצינו משנמות כלנו, וזה הדבר אשר נעשה, נפילה גורלות מי ומי ההולכים לטבוע בים, וזה דבר הגורל אשר נעשה יעמדו כל השלשים איש בשורה אחת, ונתחיל לספור מן הראשון עד התשיעי, ואותו התשיעי יושלך בים, וכן נחזור חלילה עד שכל מי אשר ילכד במספר התשיעי יושלך בים. וייטב הדבר בעיני האנשים, ויאמרו אל הראב”ע כן תעשה כאשר דברת. ויקם ויסדר השורה בחכמתו הנפלאה, באופן שמספר התשיעי נלכד אחד מן הריקים, עד שתמו כלם מן הספינה, והתלמידים יצאו נקיים וזה הסדר אשר סדרם: בראשונה העמיד ד׳ תלמידים ואחר כך ה' ריקים, וב' תלמידים וריק אחד וג׳ תלמידים וריק אחד, ותלמיד אחד וב' ריקים, וב׳ תלמידים וג׳ ריקים, ותלמיד אחד וב׳ ריקים, וב' תלמידים וריק אחד.
וזה סימן עליהם בראשי תיבות:
דְּרוֹשׁ הַחָכְמוֹת / בַּאֲשֶׁר אֲטוּמוֹת
גְּלוּיִים אֵלֶּה אֲטוּמוֹת / בְּעֶרְכֵי בִנְיָנִים
גָּזִית אֲבָנִים / בַּד בְּבַד אַחֲרוֹנִים.
שיר מרובע מפי הראב״ע:
כָּל אוֹן וָרַע / לְצַדִּיק לֹא אִירַע
הַתְחֵל כְּנוֹשַׁע / וְסַיֵּם בְּרֶשַׁע
הָסֵב בְּתֵשַׁע / וְיֵצֵא הָרֶשַׁע.