לַחוֹזְרִים / משה בסוק
© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.
לְזֵכֶר
אָחִי אַבְרָהָם מָרְדְּכַי
עַל בָּמוֹת רְחוֹקוֹת חָלָל
אָדָם כִּי יִפֹּל, אָדָם בֶּחֲזִית –
וְעָמְדוּ הָרוּחוֹת בַּדְּרָכִים רֶגַע דֹּם.
כּוֹכָב אֶת אֶבְלוֹ בְּכַפַּיִם יָלִיט
וְעָמַק בָּרָקִיעַ אָפֵל וְיָתוֹם.
אִמָּא צוֹנַחַת לִבְאֵר הַיָּגוֹן
וְלֹא יַעֲלֶנָּה הַצַּהַל לָעַד.
אַךְ הָאָח הַצָּעִיר יְזַנֵּק: "סַעֲרוֹן!
מְעוּפְךָ שֶׁהִמְרִיא לּא אָבַד, לּא אָבַד!"
הַצָּבָא אֶת מַרְאוֹת הָעֵינַיִם כּוֹבֵשׁ
וְאֶת שֶׁחָזָה אִישׁ אֶל פִּיו לֹא יְגַל.
רֵאשִׁית וְאַחֲרִית תִּצְטַלֵּבְנָה בָאֵשׁ:
לָלֶכֶת! (עָמִית, לֹא נִסְתַּם הַגּוֹלֵל!)
אָדָם כִּי יָשׁוּב מִן הַמַּעֲרָכָה –
וְעָבְרוּ הָרוּחוֹת, עָבוּר וּבַשֵּׂר,
כּוֹכָב לוֹ קוֹרֵא “שָׁלוֹם וּבְרָכָה”
וְשָׂדֶה בַּאֲבִיבוֹ לִקְרָאתוֹ יִשְׂתַּעֵר.
שֶׁלָּךְ, אִמָּא, הוּא. וְלָךָ הוּא, אָחוֹת.
הַמְּנוֹרוֹת שֶׁבַּבַּיִת, הַעֲלֶינָה הַגִּיל!
חֲלוֹמוֹת-בִּעוּתִים, תְּפִלּוֹת נִדָּחוֹת –
לַשֻּׁלְחָן! לַעֲצֶרֶת! אֶת הַלֵּב לְהַצְהִיל!
אַךְ הָעָם הוּא צוֹבֵא עֲלֵי סַף וְחַלּוֹן:
מֶה הָיָה לוֹ לַבֵּן? מֶה הָיָה לוֹ כִּי שָׁב?
נִצָּחוֹן אִם אִתּוֹ – יַךְ הַתֹּף וּבָאוֹן!
הֲנִמְלָט? – מַה לוֹ פֹּה אִם צְבָאֵנוּ נִגָף?
אָדָם כִּי יָשׁוּב מִצְּבָא-הַתְּבוּסָה
וְיָרַד לַדְּמָמָה וּבְעֵינֵיהָ יַבִּיט.
"אֲקַנֵּא בְצִפּוֹר כִּי תִצְנַח בְּטוּסָהּ.
יְדַעְתֶּם אֶת בִּנְכֶם. מָה אַגִּיד, הַפָּלִיט?
לֹא בְיָדִי נִצְחוֹנֵנוּ. נִגַּף הַצָּבָא.
חַיַּי לִי נוֹתְרוּ – לֹא אֲנִי הִצַּלְתִּים.
הַדֶּגֶל נִסַעַר – הַחַיִּים לִי צִוָּה.
וְעַתָּה הָהּ, רֵעִים, עֲמִיתִים!
וְעַתָּה? מָה עַתָּה? – לֹא אֵדַע. לֹא אֵדַע.
אֲלֵיכֶם עַתָּה שַׁבְתִּי וְהָלַכְנוּ יַחְדָּוֹ.
לְאָן? – תִּתְיַצֵּב דְּבֵקָה הָעֵדָה:
אִם נָסוּג הַמַּחֲנֶה – לֹא נִגְּפוּ אֱלֹהָיו,
לֹא נִגְּפוּ אֱלֹהָיו" – – –
תרצ"ט