אַתָּה זוֹכֵר אוֹתִי בְּסַנְטָה בַּרְבָּרָה,
אַתָּה זוֹכֵר אוֹתִי בִּכְפָר בְּוֵילְס,
אַתָּה זוֹכֵר אוֹתִי בְּאֶרֶץ עֲרָבִית,
לְשָׁם אָבוֹא, לְשָׁם מַהֵר אָבוֹא,
אִם אֱלֹהִים נוֹתֵן:
שֶׁלְּךָ שֶׁלְּךָ.
פּוֹגֵשׁ אוֹתִי, נוֹפֵל, קָם, נוֹפֵל.
שוֹנֵא אוֹתִי כָּל כָּךְ בֶּאֱמֶת,
מַבְטִיחַ לִי אֶת אֲרִיכוּת יָמַי.
מַבְטִיחַ לִי:
שֶׁאֲלֹהִים רוֹאֶה
לְלֹבֶן הַמִּטָּה,
בְּלִי נֵר בְּלִי זֵר,
בַּאֲפִלַת אָבְדָן.
בַּאֲפֵלַת אָבְדָן,
כְּשֶׁבְּסַנְטָה בַּרְבָּרָה כּוֹכָב עָלַי שׁוֹמֵר,
קוֹרְאִים לָזֶה יֵשׁוּ,
כְּשֶׁבִּכְפָר בְּוֵילְס יָדִי חוֹבֶקֶת סוּס אַבִּירִים לָבָן,
קוֹרְאִים לָזֶה טִיּוּל.