בַּלַּיְלָה חָגַג הַמֶּלֶךְ,

עִם הַמַּלְכָּה אֲדֻמַּת הַשֵּׂעָר.

בַּשָּׁמַיִם עָלוּ, הַיַּיִן נִשְׁפַּךְ,

מְחוֹלְלִים וּמְנַגְנִים, צָחַק מְאֹד הַמֶּלֶךְ.

בְּעַרְפֶל הַבֹּקֶר יֵעוֹר נָא בֵּלְשַׁאצַּר,

שׁוֹמֵמִים רַחֲבֵי הָאֲחֻזָּה,

רַק צִפּוֹר זָקֵן,

בָּדָד צוֹפֶה בָּעֲזוּבָה.

זְמַן רַב הוּא נִרְדָּם,

שָׁרְשֵׁי הַשִּׂיחִים שָׁרְשֵׁי הָעֵצִים,

תַּחַת מִשְׁכָּבוֹ עָלוּ,

עָלִים כְּבָר נוֹגְעִים בְּפָנָיו.

יָקוּם בֵּלְשַׁאצַּר מִשְּׁנָתוֹ הַכְּבֵדָה,

יָדָיו וּפָנָיו שָׁרָשִׁים עַתִּיקִים,

עִמּוֹ רַק צְלָמִים רְפָאִים בַּחֲדָרָיו,

וּשְׁמֵי הַשְׁמָמָה מֵעָלָיו.