אָהוּב שֶׁלִי מֵאֶרֶץ חָם,

אִשָׁה שְׁחֹרָה מְגַלָּה לִי סוֹד,

הֱיוֹתְךָ פְּצוּעַ גּוֹרָל.

מִי פָּעַר בְּךָ פֶּצַע?

לָלֶכֶת מִמְּךָ לְאֵיזֶה אֱלֹהִים רָחוֹק,

אַתָּה שֶׁהָיִיתָ אָח שֶׁהָיִיתָ בֵּן,

שָׁנִים שֶׁאוֹתִי שָׁכַחְתָּ,

מַבָּטְךָ מוֹתִיר אוֹתִי בְּאֵין מַחְסֶה.

רַק מְלֵאַת־הֲזָיָה אֶרֶץ חָם,

גַּעַת בְּדָמִי שׁוֹקֵק אֵלֶיהָ.

רֹאשִׁי בְּהַר אשֶׁר,

פָּרַצְתָּ בּוֹ מַעְיָן.