לִכְתּב מֵחָדָשׁ אֶת הַסֵּפֶר שֶׁלֹא כָּתַבְתִּי וְלֹא אֶחְיֶה,

לִחְיוֹת עוֹד כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, אַחֲרֵי לַמְרוֹת.

חַיִּים בְּסִימַן מַפַּח וּמַפֹּלֶת,

אִישִׁיּוּת מִתְפּוֹרֶרֶת,

מַעֲשֶׂה שֶׁל הֶרֶס עַצְמִי, שֶׁכָּל כָּךְ הֵיטֵב חָבְרוּ לוֹ אֲחֵרִים.

לִכְתֹּב מֵחָדָשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁקֻּלְקַל,

אִמָּא רְאִי מַה נַּעֲשֶׂה בְּשִׁירִי,

כְּשֶׁשִּׁירִי אוֹתוֹ בְּלְבַד אֲנִי חַיֶּבֶת.

חַיִֶּיהָ הַחַד פַּעֲמִיִּים שֶׁל חֲבַצֶלֶת.

אֲנִי לֹא שׂוֹנֵאת.