כָּל הַלַּיְלָה בְּמִלּוּאָהּ שֶׁל לְבָנָה בִּקַּעְתִּי זֵרְעוֹנִים,

שֶׁנָּתַן לִי הֶחָבֵר שֶׁלִּי.

כָּךְ הָיִיתִי קוֹרֵאת לוֹ.

טְוִי אֶת הַפֶּלֶךְ טְוִי אֶת הָאוֹר,

מִנַּיִן הוּא וְהַהוֹרִים שֶׁלּוֹ,

שֶׁלִּי הוּא מַזְכִּיר אֶת יְרוּשָׁלַיִם,

חוּצוֹת הָאֶבֶן שֶׁהָיְתָה טוֹבָה אִתִּי,

קֹר שֶׁהָיָה מְנַשֵּׁב לָנוּ בַּבְּגָדִים,

מַגִיעַ יָשָׁר מִן הֶחָזֶה שֶׁל אֱלֹהִים.

עַכְשָׁו הוּא מְחַיֵּךְ אֵלַי,

בְּאִחוּר, אַתְּ תָּבִינִי אוֹתִי.