סְגֹר בְּבַקָּשָׁה אֶת הַחַלּוֹן,

הַחֶדֶר חַם מִשֶּׁמֶשׁ,

בַּחֶדֶר רֵיחַ פֵּרוֹת כְּבֵדִים,

זָבִים עָסִיס מָתוֹק,

כְּמוֹתָם כָּאשֶׁר הַכָּבֵד.

הַחֹם כָּבֵד, פִּרְיוֹן

כָּבֵד מִנְּשׂא.

מִפִּתְחֵי הַחֶדֶר עוֹד יָבוֹאוּ.

סְגֹר בְּבַקָּשָׁה אֶת הַחַלּוֹן,

אוּלַי אֶהְיֶה שְׁקֵטָה יוֹתֵר,

לַחְשֹׁב שֶׁמַּלְאָכִים מִבַּעַד חֲרַכִּים,

בָּאִים קַלִּים, קַלִּים,

לְהָצֵן אֶת בְּשָׂרֵנוּ.