עַיִן תַּחַת עַיִן מִצַּד מִלִּים שֶׁהוֹתַרְתִּי
לִתְעוֹת בְּ.
נֻקַּמְתִּי עַל יֶדְכֶן, מִלִּים,
שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הֻנַּח לִי מִכֶּן
כְּמוֹ דְיוֹקְנָאוֹת עֲצַי נִרְאִים לְאַף אָדָם,
גְּזוּרִים לְהִתְמוֹסֵס לִפֹּל פָּנִים,
סְחוֹר סְבִיבִי מַאֲשִׁימִים.
כָּךְ בִּדְיוֹקְנָאוֹת,
כָּךְ בַּחֲלוֹמוֹת,
כָּךְ בְּמִלִּים
דּוֹבְבִים.
מֵעוֹדְכֶן לֹא הִנַּחְתֶּן לִי.
רְצוּחוֹת פְּחָדַי שֶׁל אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת
שִׁבְעִים וָתֵשַׁע
מַפְלִילוֹת
דְּיוֹקָן עַצְמִי, קָרְבָּן עַצְמִי.