וַהֲרֵי כָּתַבְתִּי תְּרִיס פָּרוּץ מִצְּפוֹן,

עִוְרוֹת שְׁתַּיִם מְנוֹרוֹת נִבְרֶשֶׁת,

שָׁטִיחַ מְצֻחְצָח עַל רִצְפָּה מְקֻמֶּטֶת,

יָרֵחַ נִשְׁקָף לְעוֹלָם פָּגוּם לְעוֹלָם שׁוֹתֵת.

אִם תָּבוֹאִי יִהְיֶה בְּסֵדֶר,

יִהְיֶה בְּסֵדֶר, אוֹ שֶׁלֹּא.

לֹא בָּאת הַיּוֹם, זֶה עָצוּב!

אֶתְנַחֵם בָּעֹז שֶׁהָיָה לִי לִקְרֹא.

הָעֶרֶב אֲנִי מַבְרִישָׁה שְׂעָרִי,

סָכָה עוֹרִי,

מַבִּיטָה בָּרְאִי,

מַעֲרִיצָה עוֹר שָׁזוּף.

יוֹשֶׁבֶת זְקוּפָה,

פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר,

מַאֲזִינָה לְרַאוֶול.