הָיָה לִי שִׁיר עַל אַהֲבָה, עַל לִרְצוֹת עוֹד לֶאֱהֹב.

הָיָה לִי שִׁיר, עוֹדוֹ תָּמִים, עַל אַהֲבָה לְרַעְיוֹן,

מִלִים כְּמוֹ לָקַחַת וּכְמוֹ לָתֵת.

מַחֲשָׁבָה לְהוֹתִיר אַחֲרַי, לְהוֹרִישׁ כְּמוֹ לָרֶשֶׁת

כְּמוֹ לָרֶשֶׁת מֵאִמִּי.

אֲבָל אֲנִי, לֹא יוֹדַעַת מָה אֲנִי יוֹרֶשֶׁת מֵאִמִּי,

מָה אִמִּי,

אִם זֶה הָיָה זֶה הָיָה מִזְּמַן. קָדוּם בְּיוֹתֵר,

וּמִמֵּילָא זֶה אָבַד.

נוֹתַר תָּלוּי בִּי עוֹד, כְּמוֹ בִּשְׁאֵרִיתָהּ הָאַחֲרוֹנָה בַּבַּיִת.