עַתָּה כְּשֶׁהוּא מֻטָּל זָקֵן עַל הַדַּרְגָּשׁ
הוֹלֵךְ וְנַעֲשֶׂה זָעִיר
עוֹלִים מִמֶּנּוּ רֵיחוֹת בָּהֶם סָכָה אוֹתוֹ אִמּוֹ בְּיַנְקוּתוֹ
אוֹ אֵלּוּ שֶׁהָיוּ מִתְלַוִּים לְקוֹלוֹת הַשַּׁבָּת בַּבֹּקֶר.
בַּשָּׁמַיִם שֶׁנִּרְקְחוּ נֶחְתְּמוּ הֵיטֵב,
וְיָרַדְתָּ אֲלֵיהֶם דֶּרֶךְ דַּלְתוֹת עֵץ צְבוּעוֹת תְּכֵלֶת.
תּוּת הִיא שָׂמָה לוֹ עַל הַשְּׂפָתַיִם,
בִּתְנוּעוֹת עֲצֵלוֹת הִיא פָּשׁוּט מַשְׁלִיכָה עָלָיו מִדֵּי פַּעַם.
בְּקֹר־רוּחַ הִיא מַשְׁמִיעָה מִן הַמִּטְבָּח קוֹלוֹת,
וְהוּא הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִי הִיא הָאִשָּׁה הַזֹּאת,
רַק הָיָה מְסַפֵּר לָהּ בִּשְׂפָתוֹ שֶׁיָּפָה הִיא.
וְיָפִים הָאוֹקְיָנוֹסִים שֶׁהִיא מְשִׁיטָה אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם.