מָה הַהַרְגָּשָׁה?

לִזְרֹם כְּמוֹ מַיִם אֲפֹרִים,

לִהְיוֹת עֵרָה בַּלֵּילוֹת,

בִּקְרִירוּת חֶדֶר אֲחוֹרִי.

וַעֲדַיִן לֹא לִכְתֹּב אֶת הַפִּיּוּט,

לְהִשָׁעֵן עַל יָדִיד מָסוּר.

אוֹ לְהִתְגַּעְגֵּעַ לְאַחֶרֶת.

אָז הוּא יִזְדַּעֲזֵעַ,

אָמַרְתָּ דָבָר אָסוּר,

שְׁמַע אֶת הַצְּחוֹק שֶׁלִּי,

שְׁמַע.

לֹא יָדַע אוֹתוֹ, שָׁכַח אוֹתִי

כָּמוֹנִי כָּמוֹהָ.

אֶבֶן עַל הַדֶּרֶךְ,

לֹא הֲפוּכָה.

אֵינֶנִּי יְכוֹלָה לְהָבִין אֶת הָרַעַשׁ,

אֵינֶנִּי יְכוֹלָה לְהָבִין לְאָן,

זֶה לֹא מְזַעֲזֵעַ לַחְשֹׁב לְמָשָׁל,

עַל כִּי אוּלַי אֵין טוֹב מִזֶּה הָעוֹלָם שֶׁלָּנוּ,

וְאֵין יָפֶה מִמֶּנּוּ.

הֶאֱמַנְתִּי שֶׁאֵין אָהוּב, אָהוּב יוֹתֵר

כְּמוֹתְךָ מִכָּאן.

הָאֵין זוֹ הוֹכָחָה,

מִבַּעַד כָּתְלֵי הַמַּיִם וְהַקֶּבֶר,

מִבַּעַד דַּלְתוֹת אֵשׁ וָחֶרֶב,

אָמַרְתִּי לִהְיוֹת מַיִם אֲפֹרִים.

לִהְיוֹת עֵרָה בַּלֵּילוֹת,

בִּקְרִירוּת חֶדֶר אֲחוֹרִי.

כְּשֶׁהַסִּיּוּט וְהָרוּחַ וְכָל הַקֹּדֶשׁ,

מְרַחֲפִים בֵּין הַמַּיִם לָאָרֶץ.