מַה לַעֲשׂוֹת לְנִשְׁמָתִי,

מָה אֹמַר לָהּ שְׁעַת עֶרֶב,

הַשֶּׁמֶשׁ חוֹזֶרֶת וְנִתְלֵית בַּמַּעֲרָב,

הָעֵצִים נִרְגָּשִׁים.

הַצִּפֳּרִים שָׂשׂוֹת לָעוּט, לֹא טֶרֶף אֲוִיר מַאְדִּים.

סַבְתָּא הָיְתָה מְצִיפָה צְחוֹקִים לַמַּרְאֶה הַזֶּה,

יוּ, יוּ, הָיְתָה צוֹחֶקֶת, כְּשֶׁהַכֹּל כָּל כָּךְ רוֹעֵשׁ צוֹעֵק

יְלָלוֹת.

מַה לָּךְ נִשְׁמָתִי שֶׁאַתְּ קוֹפֵאת,

מִנַּיִן לְלִבֵּךְ מַשָּׁב שֶׁל קֶרַח שֶׁל מֶנְטָה.

הָיְתָה לָהּ בַּבַּיִת כֻּרְסָא עֲמֻקָּה,

אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲלוֹת תִּשְׁעִים מַדְרֵגוֹת, לִמְצֹא אֶת הַכֻּרְסָא,

לִקְרֹא בַּמִּכְתָּבִים הַסּוֹדִיִּים שֶׁל הַדּוֹדִים,

שְׁטִיחִים רַכִּים וְרֵיחוֹת מֶנְטָה,

וְנִשְׁמָתִי הַהוֹלֶכֶת וְקוֹפֵאת.