בַּעֲבוֹתוֹת בָּהֶם אֵלֶיךָ נִקְשַׁרְתִּי.

בַּדְּמָמָה בָּהּ אֲנִי אֵלֶיךָ נִשֵּׂאת.

בַּיְדִיעָה שֶׁאֵין דֶּרֶךְ שְׁלֵמָה אֵלֶיךָ,

וְנִגְזַרְתִּי הֱיוֹת בְּלִי שָׁלוֹם.

וְכֹל זֹאת

וְהַזֻּהֲמָה בִּי,

וּבָהּ אֲנִי עוֹד נוֹשֶׁמֶת.

כִּי יָפְיְךָ כַּבִּיר.

כִּי יָפְיְךָ הוּא הַמַּצְהִיל אוֹתִי,

בַּשַּׁלְוָה הָעֲמֻקָּה שֶׁל עוֹלָם נִצְחִי,

שֶׁהָיָה שָׁר אֵלַי מִקֶּרֶב צַלְעוֹתֶיךָ.

כָּל הָאִי סְלִיחָה שֶׁלִּי, וְאִי גְבוּרָתִי.

כָּל חַיַּי שֶׁאָבְדוּ וְיֹאבְדוּ, וּמוּטָב

כָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁאֲנִי שׁוֹמַעַת וְלֹא אֶת שְׁנֵינוּ.

בַּעֲבוּר הַחִיּוּךְ שֶׁעַל שִׂפְתוֹתֶיךָ.

בַּעֲבוּר נִצְנוּץ הַכּוֹכָבִים בִּשְׁתֵּי עֵינֶיךָ.

לְאַבֵּד כָּל אֹשֶׁר אַחֵר קַל לִי.

אַתָּה,

שִׁגְעוֹנִי שֶׁלֹּא תַּם לוֹ,

אַתָּה וְכָל הַחֶדְוָה שֶׁבְּלִזְכֹּר אוֹתְךָ.

זֶה אַתָּה, אַתָּה, אַתָּה, קוֹרֵא אוֹתִי!

אֲנִי קַדָּה. לְפָנַי תַּלְתַּל אֶחָד שֶׁנָּח עַל רֹאשְׁךָ.

וְאָמַרְתָּ בְּרוֹךְ,

זנבקה הַמִּתְעַקֶּשֶׁת.