אֲנִי חָשָׁה בּוֹ

בְּגוּפִי.

נִרְעָד.

אֲנִי נְבוֹכָה,

מִתְקָרֶבֶת אֶל חֻמְּךָ,

מַחֲלִיפָה אֶת אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ,

אֲנִי רוֹצָה אוֹתְךָ,

בְּמַנְטָרָה אִלֶּמֶת שֶׁבָּהּ

אַתָּה אוֹהֵב.

זֶה פּוֹעֵל עָלַי, כְּשֶׁאֲנִי בַּחֲשָׁשׁוֹת מִכָּל הַדֶּרֶךְ,

שֶׁתַּעֲבִיר אוֹתִי אֶת הַסַּף.

אִם תִּהְיֶה שָׁם

אִתִּי,

זֶה יִקְרֶה עִם זֶה,

שֶׁאֶהְיֶה שָׁם, מָתַי שֶׁ

אֶהְיֶה

אִתְּךָ.