שָׁמַיִם וּצְבָאוֹת עָבִים שְׁקוּפִים,
עָפִים הִשְׁתַּקְּפוּ עַל קִיר הֲלוּם לְבָנָה.
בַּחֶדֶר בְּלִי קוֹל חוֹלְלָה וְרָעֲדָה,
מִישֶׁהִי לֹא מֻכֶּרֶת לִי.
יָצָאתִי לְהַשְׁקִיף בַּשָּׁמַיִם.
בְּחֶדֶר אַחֵר שָׁכֵן, דִּבְּרוּ בְּעִנְיַן לֵדַת תְּאוֹמִים, שֶׁאֵרְעָה בַּקִּרְקָס.
בַּחוּץ עָמְדוּ יַחַד אֲחֵרִים, גַּם הֵם רְעוּשִׁים בַּמְּאֹרָע.
אָז הִתְעוֹרַרְתִּי וְיָצָאתִי לְהַשְׁקִיף בַּשָּׁמַיִם,
וְהַלַּיְלָה הָיָה סָתוּם מְאֹד, הִתְעַצַּבְתִּי.
שָׁמַעְתִּי אֲנָשִׁים בְּשִׂיחָה עַל כָּךְ, שֶׁהֵם דַּי רְעֵבִים.
לֹא הָיְתָה הַנַּעֲרָה בַּחֶדֶר.
הַצְּרָצַר זִמֵּר, כְּמוֹ חָסֵר הוּא כָּמוֹנִי אֶת הָאוֹרָה.
חָשַׁבְתִּי מִשּׁוּם מָה, שֶׁפְּרוּסַת לֶחֶם מְרוּחָה בִּגְבִינָה לְבָנָה
תַּעֲבִיר לִי אֶת מוּעֶקֶת הַסְּתִימוּת הַזֹּאת, וְאָז אֶחֱזֹר לִישֹׁן!