אֶת הַגִּבּוֹר הָאַחֲרוֹן שֶׁלִּי פָּגַשְׁתִּי בְּחָמֵשׁ וּמַשֶּׁהוּ שִׁלְשׁוֹם

גִּבּוֹר מֶטֶר שִׁבְעִים, פַּיְּטָנִי בְּשָׂפָה זָרָה, מְהֻגָּן

רַק עֵינַיִם לוֹ כְּשֶׁל הַפּוּמָה.

סִפֵּר לִי שֶׁמִּכְתָּבִים הוּא כּוֹתֵב מִכָּאן,

וְהוֹרָה לְעֵינַי עַל כְּבֵדוֹ.

כֵּיוָן שֶׁרָצִיתִי לְהַכִּיר אוֹתוֹ, כָּתַב לִי אֶחָד:

רוֹצֶה לָלֶכֶת אִתָּךְ לַיָּרֵחַ.

הוֹ, אִתָּךְ לַחֲלוֹם שֶׁלָּנוּ יַחַד…

הָיְתָה הַשָּׁעָה קְרוֹבָה לְשֵׁשׁ,

הַשֶּׁמֶשׁ, יָשַׁבְנוּ בְּטִקְסִיּוּת לִרְאוֹת מַה יִּהְיֶה בָּהּ:

שָׁקְעָה לְאַט, עֲצוּבָה.

הַמִּלִּים מִכְּבֵדוֹ הַצּוֹנֵחַ,

נָפְלוּ בְּחֵיקִי כְּבֵדוֹת,

בְּחֵיקִי חַסְרוֹת יֶשַׁע, הַסָּגֹל עֵינוֹ כֵּהָה.

אֲנִי נֶאֱנַקְתִּי: כּוֹפֵר שֶׁכְּמוֹתְךָ, מַכְאִיב לִי…

לַמָּחֳרָת יְבַקֵּר בַּשֵּׁנִית

חֲרִישִׁי, כּוֹבֵשׁ כְּלִמָּה, עֲדַיִן מְהֻסָּס

אַךְ כֻּלּוֹ צִפִּיָּה

וְיִגְבְּרוּ עָלַי עֵינֵי הַפּוּמָה

וּבֻבָּה חוֹזֶרֶת אֲנִי עַל עֲקֵבַי.