וְהַנֵּזֶר וְהָעֲטֶרֶת וַעֲלֵי גְפָנִים,
וְהַלְּבָנָה שֶׁבִּזְרִיחָתָהּ תִּבְעַר עַל הָעוֹלָם.
זֶה אַתָּה:
הַנּוֹגֵעַ וְהַמּוּחָשׁ בָּאֲוִיר,
הַזּוֹרֵעַ וְהַמְּבָרֵךְ עַל הַחִטִּים,
אַתָּה יֶלֶד הַחַגִּים,
בְּרֹאשׁ הַקַּדְרוּת הַיְקָרָה
אוֹ לַהַב מֻשְׁחָז הָיִינוּ,
בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת לַהֲמִסֵּנוּ.
לְצִפֳּרֵי חַג רַבּוֹת,
קוֹרְאוֹת נִצָּחוֹן.
עַל גִּלּוּי פָּנִים בְּעֶצֶם חֲצִי לַיְלָה.
שֶׁיָּדֵנוּ לֹא תִּגַּע בָּן,
אַךְ קְרוֹבוֹת מִפְּנֵי אַחֵינוּ.
כִּי תַּכֶּה בְּלַהַב קָשֶׁה.
נוֹשְׁרוֹת נוֹשְׁרוֹת בְּנוֹת הַפְּרָחִים,
וּבִפְתִיחַת מְנִיפָה קַלָּה,
בְּאוֹת קְרָבוֹת מְנַצְּחוֹת בְּשִׁירִים.
עֵרוֹת מִתַּרְדֵּמַת מַיִם צוֹלְלִים,
מִשְּׁנָתָן וְעֵינֶיךָ פְּקוּחִים.