דְּלִילָה מְעִידָה,

רַק בְּלִילָה תָּעִיד מֵעֵת לְעֵת

וּתְסַפֵּר:

אֵיךְ כָּל הַלַּיְלָה שׁוֹכֵב שִׁמְשׁוֹן,

בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאוֹל,

שׁוֹכֵב הוּא מֵת.

וְרַק דְּלִילָה הַזּוֹנָה הַמִּתְכַּעֶרֶת,

עַל אַפָּם וְעַל חֲמָתָם שֶׁל עַמֵּי פְּלֶשֶׁת,

תַּעֲבֹר עַל הָאֲדָמָה,

הַמְכַסָּה גּוּפַת שִׁמְשׁוֹן הַנִּרְקֶבֶת

וְתֵילִיל עַל אָבְדַן הַבַּעַל וְהַגֶּבֶר

שֶׁהָיָה קָם אַךְ חוֹזֵר לַקֶּבֶר

אוֹהֵב, מְנֻקַּר עֵינַיִם.