“נצא לשתות?” שאל האחד.
“מוסכם.” אמר השני.
“אצל גנטל?”
“מוסכם.”
“מתי?”
“רצונך הוא פקודה לי,” אמר השני. “אולי מחר?”
“מחר אני נפגש עם סאם.”
“איך מרגיש סאם הנער הזקן?”
“עודו הולך חזק.”
“מה נפלא,” אומר השני “אז מחר לא?”
“אינך יכול לאכול עוגה ושגם תהיה לך.”
“מוסכם. מחרתיים?”
“מחרתיים? תן לי לראות…” ושקע בהרהורים.
“אסימון בעד מחשבותיך.”
“מחרתיים – רעיון בריא. אז בשמונה.”
“אצל גנטל?”
“מוסכם.”
“דרוש בשלום ג’ני, אמור לה שהיא חמודה.”
“חן. מסור את שלי למירי. אמוֹר לה שאני מוקסם ממנה.”
“חן. אז זהו.”
“אז זהו.”
“מוסכם?”
“מוסכם.”
“להת.”
“להת.”