בינינו לבין עצמנו, מוֹתר האדם מן הבהמה הוא מעט מאוד. ובאחרונה חלק מן המעט הזה הועמד בסכנה.
מקובל עלינו כי השפה, תקשורת הדיבור, היא קניינו הבלעדי של היצור התרבותי העליון ביקום. זה אנחנו.
והנה קמו לנו חוקרים הנשבעים באלוהים ובסרטי־הקלטה כי גם הדולפינים יודעים לדבר. לא סתם לדבר, כמו תוכי שאיננו יודע לדבר, אלא כמו אשה שנטלה תשעה קבין מכל הדיבור שבעולם.
כמעט כל חיה יכולה, על־פי דרכה, להעביר לזולתה אינפורמציה בסיסית מסוג “האויב קרב” או “עזוב אותי”. די במגע או בהשמעת קולות מוסכמים כדי לעשות זאת. אבל דרושה יכולת דיבור של ממש כדי להעביר מידע מורכב יותר ומופשט יותר, כגון “במקום כזה וכזה מצויה תופעה כזו וכזו הגורמת לתוצאות כאלה וכאלה ועל־כן עליך להתנהג כך וכך”.
זאת הדולפין יודע לעשות. הדבר הוּכח בניסוי שנערך בקליפורניה בשנות החמישים: דולפין אחד בודד מחבריו והוכנס לתא־ניסוי בעל דלת מחושמלת. אם בכוונה־תחילה ואם באקראי, שחה המסכן אל הדלת וחטף מכת־חשמל, אלא שלא היה בעצמתה כדי לפגוע בו. אחרי־כן הוחזר הדולפין אל חבריו, וכעבור זמן־מה הוכנסו אלה לתא הניסוי בלי שהדולפין הראשון יצורף אליהם. וראו זה פלא: אף אחד מן החבורה לא הסכים להתקרב לדלת המחושמלת, ולא עזרו הפתיונות. היה ברור כי הדולפין המנוסה סיפר את חווייתו לחבריו והם נמצאו מוזהרים. סירובם להתחשמל חישמל את החוקרים שמצאו כאן אישור להנחה, כי אכן מסוגלים הדולפינים לתקשורת במופשט.
יונקים חמי־דם אלה, שלפני עשרות מיליוני שנים חיו על־פני הקרקע כמונו ומסיבות בלתי־ידועות לנו בחרו לעבור דירה ולהשתכן בים, הם יצורים אינטליגנטיים מאוד. הם טורפים, והטורפים תמיד חכמים מן הנטרפים. גם אצל בני־אדם. אבל הדולפינים חכמים במיוחד. נוסף לכך, כאמור, הם יודעים לדבר.
הם מדברים במהירות רבה מאוד ובקול גבוה מאוד וזה נשמע כדיבורו המוקלט של אדם כאשר מריצים את סרט־ההקלטה בקצב העולה פי כמה על המהירות המקורית. כמו “מיקי־מאוס” בריבוע.
מדידת ההקלטות של קול הדולפינים העלתה, כי דגם הדציבאלים שלו דומה במבנהו לזה של בני־אדם, ולא לזה של בעלי־חיים אחרים.
חדורי תקוות גדולות ניגשו חוקרים אמריקניים ללמד את הדולפינים לדבר לא רק כמו בן־אדם, אלא בשפת בני־אדם (שפת בני־אדם היא אנגלית, כמובן). מפעם לפעם אפשר לקרוא בעתונות המקצועית דו"חות התקדמות נרגשים.
אך ממוסקווה נתבשרנו לא מכבר שגם חוקרים סובייטיים מגלים עניין פעיל בסגולות הדיבור של הדולפינים. סוף־סוף התחרות בין־גושית היא עניין רציני מכדי להשאירה בידי מדינאים בלבד. חוץ מזה, לכל התקדמות מדעית עשוי להימצא שימוש צבאי. כשם שחקר החלל הוליד לוויני־ריגול, יכול חקר הדולפינים להביא לאימונם כסוכני־ביון נגד צוללות. ברמת האינטליגנציה שלהם הם בוודאי ירגלו לטובת שני הצדדים ויזכו לכמות כפולה של דגים.
אם כן, החוקרים הסובייטיים ניגשו למלאכה והתחילו לפענח את קולות הדולפינים, כדי להרכיב מילון דולפיני.
עד כה נרשמו מאות מלים וסימנים. חלקם נמצאו שייכים לשפות דולפיניות לאומיות המשרתות דולפינים באזורים גיאוגרפיים מסויימים. חלקם האחר מצטרף לשפה דולפינית בין־לאומית המקובלת על יצורים אלה באשר הם.
החוקרים הסובייטיים סבורים, כי גישתם נכונה יותר משל עמיתיהם האמריקניים; לדעתם, המערכת הגרונית של הדולפינים איננה מותאמת להשתלט על שפות אנושיות.
זוהי, כמובן, הנמקה מדעית של שיטת מחקר – אבל אפשר לראות בה גם סמל מדיני. צאו וראו את ההבדל האידיאולוגי המתגלה בשוני של שתי הגישות. בשעה שהמדענים מן המערב האימפריאליסטי מבקשים לכפות את שפתם על עם הדולפינים החפשי, הרי המדענים מעולם הקידמה טורחים ללמוד מן הדולפינים את שפתם שלהם.
יש להניח כי יצורים נבונים אלה יידעו להעריך את משמעות ההבדל ולהסיק ממנו את המסקנות החברתיות הנכונות.
דולפיני כל העולם, התאחדו!
