הפחה השליט על הארץ קבל את המכתב אשר העריכו אליו ראשי הקהלות אשכנזים הי“ו ויצו להעתיקו מכתב ולשון עברית אל כתב ולשון תוגרמה וגם נתן הרשיון¹ להביא העצמות המוצאות אל הקבר. אכן להדאיב רוח העם נשאו הצרפתים עמהם את העצמות, רק עצמות קטנות אשר לא אבו לקחתם ונפזרו בתוך החצר והמערה אותם הביאו אל קבר בקהל רב ובמגינת לב. ואחר נאספו ראשי המקהלות לתת עצות להפריע את החופרים ממלאכתם זו, וימהרו וישלחו איש א' לעיר ביירוט. וימהר הסוחר היקר סי' שמעי' הי”ו היושב בביירוט בבית מסחרו ויציע את הענין לפני השר הגדול המושל על כל חבל ערבאיסטאן. וימהר המושל וישלח רוכב סוס לירושלים להפריע את החופרים עד אשר יביאו רשיון מהסולטאן מקושטא ובלעדו לא ירימו עוד את ידם לחפור קברים. גם מיהר השליח והר“ר שמעי' הי”ו ויתנו דעפעשע לקושטא אל השר הגדול סי' קאמאנדע הי“ו להתחנן לפני המלך החסיד להעביר את הרעה הזאת. ואכן בבוא הרוכב סוס מביירוט כבר נשאה האניה הצרפתית עליה מיפו את הארונות והעצמות אשר הוציאו, ולע”ע המלאכה נשבתה. ממרום ישלח מלאכו להוציא עצמות עמו ישראל מקבריהם ולפחת בהם רוח חיים ולהעלותם אל הארץ בהבנותה בבי"א.

יוסף ריבלין.