סְקֶטִים – אֵין לְךָ דָּבָר טוֹב מִזֶּה. אַתָּה שׁוֹלֵחַ רַגְלֶיךָ, אוֹ אֲפִלּוּ רֶגֶל אַחַת, וְאַתָּה מַחֲלִיק עַל הַמִּדְרָכָה אוֹ עַל הַכְּבִישׁ כַּנֶּשֶׁר בַּמְּרוֹמִים.
מִי אֵינוֹ אוֹהֵב סְקֶטִים? – אֵין כָּזֶה. נִדְמֶה לִי – זֶה עִנְיָן שֶׂכֻּלּוֹ טוֹב. טוֹב בְּיִחוּד לְאֵלֶּה שֶׁרַגְלֵיהֶם חֲבוּשׁוֹת סְקֶטִים וְהֵם גּוֹלְשִׁים, בְּכָל הַמֶּרֶץ וּבְכָל הַכֹּחַ.
פָּחוֹת טוֹב הוּא הַדָּבָר בִּשְׁבִיל הַמְּהַלְּכִים עַל הַמִּדְרָכוֹת. לָהֶם צְפוּיָה לִפְעָמִים סַכָּנָה קְטַנָּה שֶׁהָרָץ, הַטָּס עַל הַסְּקֶטִים, יִתְנַגֵּשׁ בָּהֶם. וְזֶה יָכוֹל לִהְיוֹת לֹא נָעִים, אֲפִלּוּ לִשְׁנֵיהֶם.
אַךְ קְצָת יוֹתֵר מְסֻכֶּנֶת הַגְּלִישָׁה עַל פְּנֵי הַכְּבִישׁ. וּמִטַּעַם פָּשׁוּט – בַּכְּבִישׁ רָצוֹת מְכוֹנִיּוֹת, וְהַפְּגִישָׁה בֵּין רָץ עַל סְקֶטִים וְרָצָה עַל גַּלְגַּלִים – יְכוֹלָה לִהְיוֹת לֹא נְעִימָה בְּיוֹתֵר, אֲפִלּוּ מְאֹד מְאֹד לֹא נְעִימָה. וְלֹא כָּל כָּךְ לַמְּכוֹנִית כְּמוֹ לָרָץ עַל הַסְּקֶטִים.
כְּשֶׁאֲנִי עוֹבֵר בִּרְחוֹב כָּזֶה שֶׁבּוֹ רָצִים אַנְשֵׁי־הַסְּקֶטִים וְאוֹטוֹמוֹבִּילִים אֵלֶּה לִקְרַאת אֵלֶּה – אֹמַר אֶת הָאֱמֶת: אֲנִי חוֹשֵׁשׁ מְאֹד מִפְּנֵי אִי־נְעִימוּת.
אֲנִי אוֹמֵר “אִי־נְעִימוּת” בְּלָשׁוֹן עֲדִינָה. זֶה עָלוּל לִהְיוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר מִזֶּה.
אֲבָל לְמַעַן הָאֱמֶת עָלַי לְהַגִּיד, כִּי מֵעוֹלָם לֹא הֶעֱלִיתִי עַל דַּעְתִּי לְהַגִּיד לְאַנְשֵׁי הַסְּקֶטִים – חִדְלוּ מִלִּגְלֹשׁ. חַס וְחָלִילָה. אַךְ לְהִמָּנַע מִסַּכָּנָה צָרִיךְ, בְּהֶחְלֵט צָרִיךְ.
בִּרְשׁוּתְכֶם, אַנְשֵׁי הַסְּקֶטִים, אֲנִי פּוֹנֶה לְמוֹעֶצֶת עִירִיַּת תֵּל־אָבִיב בְּבַקָּשָׁה לְהַסְדִּיר אֶת הָעִנְיָן הַזֶּה. הָעִירִיָּה חַיֶּבֶת לִדְאֹג לְחַיֵּיהֶם שֶׁל אֶזְרָחֶיהָ הַצְּעִירִים, הָרָצִים עַל סְקֶטִים. כִּי סְפּוֹרְט נָעִים הוּא זֶה וְהַתּוֹשָׁבִים הַצְּעִירִים חוֹבְבִים אוֹתוֹ מְאֹד. עַל כֵּן עַל הָעִירִיָּה לְהַקְצוֹת רְחוֹבוֹת יְדוּעִים בְּכָל חֶלְקֵי הָעִיר בִּשְׁבִיל הַגְּלִישָׁה עַל סְקֶטִים בְּשָׁעוֹת יְדוּעוֹת שֶׁל הַיּוֹם. בַּשָּׁעוֹת הַלָּלוּ הַתְּנוּעָה שֶׁל כְּלֵי הָרֶכֶב בְּאוֹתָם הָרְחוֹבוֹת תְּהֵא אֲסוּרָה – וְרַק הַגְּלִישָׁה מֻתֶּרֶת. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁלְּהוֹלְכֵי־רֶגֶל תְּהֵא הַתְּנוּעָה מֻתֶּרֶת וְאַנְשֵׁי הַסְּקֶטִים יִהְיוּ אַחֲרָאִים לְחַיֵּיהֶם. כִּי סוֹף סוֹף הַ“טָּס” עַל סְקֶטִים אֵינוֹ מְכוֹנָה וְהוּא יָכוֹל לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא יִדְרֹס אִישׁ, וַאֲפִילוּ אִישׁ קָטָן.
הַקְצוּ תְּחוּמֵי גְּלִישָׁה וּשְׁעוֹת גְּלִישָׁה לְאַנְשֵׁי־הַסְּקֶטִים!
זֶהוּ עִנְיָן נִכְבָּד מְאֹד.