לוגו
לִקְרַאת הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U
4.png

בִּצְעָדִים מְדוּדִים הָלְכוּ הַשְּׁנַיִם מֵאַנְשֵׁי הַכְּפָר אֲשֶׁר בְּהָרֵי יְהוּדָה, הָלוֹךְ וְהִתְקָרֵב אֶל שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם. קַרְנֶיהָ הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ הֵאִירוּ אֶת רָאשֵׁי הֶהָרִים. מִפַּעַם לְפַעַם נִשְׁמְעָה מִלַּת־זֵרוּז כְּלַפֵּי הַחֲמוֹר שֶׁהָלַךְ לִפְנֵיהֶם, הָלוֹךְ וְטָפוֹף בְּרַגְלָיו הַדַּקּוֹת בֵּין צְרוֹרוֹת הָאֶבֶן שֶׁנִדַּרְדְּרוּ וְנָפְלוּ אֶל הַגַּיְא. מִסָּבִיב שָׂרְרָה דּוּמִיָּה. רִנַּת צִפֳּרִים קִדְּמָה פְּנֵי שַׁחַר. עַרְפִלֵּי הַבֹּקֶר נָמוֹגוּ לְאַט. מִבֵּין הֶהָרִים בַּמִּזְרָח נִרְאָה מַעְגַּל־הַשֶּׁמֶשׁ עוֹלֶה בְּלַהַט אֵשׁ. בָּהָר אֲשֶׁר מִנֶּגֶד רַבּוּ הַצְּבָעִים עִם הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה. הַסְּלָעִים דּוֹבְבוּ בְּאַפְרוּרִיתָם, וְהָאֲבָנִים הַקְּטַנּוֹת הָיוּ מוּטָלוֹת פְּזוּרוֹת בְּחֶלְקֵי הֶעָפָר הַחוּם־כֵּהֶה, כְּמִתְרָעֲמוֹת עַל שֶׁהִרְחְיקוּן מִן הַסְּלָעִים הַגְּדוֹלִים. עַל גִּבְעוֹלֵי הַדַּרְדָּרִים הַחֲרֵבִים בְּצַד הַמִּשְׁעוֹל נוֹצְצוּ פִּרְחֵיהֶם הַיְּבֵשִׁים נִצְנוּץ עָמוּם. בְּסִבְכֵי הַסִּירִים הִוְרִידוּ נִצָּנִים קְטַנִּים שֶׁל פְּרִיחָה חֲבוּיָה. הַיָּמִים יְמֵי סוֹף אֱלוּל בֶּהָרִים. קְרִירוּת הַבֹּקֶר חָלְפָה – לֹא אֶסְבֹּל אַתְּ מַרְאֶה הַדַּרְדַּר – הִפְסִיק אֶחָד אֶת הַדְּמָמָה. – גִּבְעוֹלוֹ וְעָלָיו נִזְדַּהֲמוּ וְהִשְׁחִירוּ וְעֻקְצֵיהֶם שְׁלוּחִים לְכָל עֵבֶר…

– מַה טּוֹב כִּי עֲקָצְךָ הַדַּרְדַּר בְּרַגְלְךָ – עָנָה חֲבֵרוֹ. – הִזְכִּירְךָ כִּי בְּשִׁלְהֵי הַקַּיִץ אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים. שָׂא רֹאשְׁךָ לַשָּׁמַיִם – יְמֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה קְרֵבִים וּבָאִים. אֵין זֹאת כִּי אִם קוֹל הַשּׁוֹפָר אֵינוֹ מַגִּיעַ לְאָזְנֶיךָ. חֲשֹׁב חֶשְׁבּוֹנְךָ, אִישׁ הֶהָרִים…

– אָמְנָם כֵּן, – הֵשִׁיב הַלָּה. – מֻפְלָאִים דַּרְכֵי אָדָם. אֲנִי – לִבִּי לְאַדְמָתִי, לְעֵץ מוֹרִיק בְּצֵלַע הָהָר וּלְשִׂיחַ מְלַבְלֵב בַּגַּיְא, וּלְפֶתַע עוֹרַרְתִּי לָשֵׂאת עֵינַי אֶל מְרוֹמֵי הָרָקִיעַ. יָדַעְתִּי לְמַה יִרְמְזוּ מִלֶּיךָ. גַּם אִם לֹא יַעֲלֶה קוֹל שׁוֹפָר בְּאָזְנַי, הַקְּשֵׁב אַקְשִׁיב לְרַחֲשֵׁי נַפְשִׁי בְּיָמִים אֵלֶּה. כַּלָּה קַיִץ, הָרִמּוֹן מַבְהִיק מִבֵּין עָלָיו הַיְּרֻקִּים – אַחֲרוֹן פְּרִי הַקַּיִץ עַל עֵצִים. שָׁנָה חֲדָשָׁה – מָה תָּבִיא לָנוּ הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה?

– וּמַה הֵבִיאָה הַשָּׁנָה הַחוֹלֶפֶת, הַיּוֹצֵאת? – עָנָה חֲבֵרוֹ לְעֻמָּתוֹ – הֶחָשַׁבְתָּ חֶשְׁבּוֹנָהּ?

– תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ, – סִלְסֵל הַלָּה בְּנִגּוּן נוּגֶה, – וְתָחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ! – הִתְפַּשֵּׁט הַקּוֹל בֶּהָרִים.

–אָכֵן, רָבְתָה הַקְּלָלָה גַּם רָבְתָה הַשָּׁנָה, בָּעוֹלָם וּבְבֵיִת יִשְׂרָאֵל.

עַצְבוּת גְּדוֹלָה יָרְדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְהַדִּבֵּר נִטַּל מִפִּיהֶם. שְׁקוּעִים בְּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם פָּסְעוּ בְּמַעֲלֵה הָהָר. בִּמְהִירוּת הַבָּזָק עָבְרוּ לִפְנֵי עֵינֵי רוּחָם מְאֹרְעוֹת הַשָּׁנָה הַיּוֹצֵאת. נַהֲרֵי־נַחֲלֵי דָם מְצִיפִים אֶת הָאֶרֶץ. מִילְיוֹנִים מִילְיוֹנִים אֲנָשִׁים עוֹמְדִים בֶּחָזִיתוֹת וּמְכַלִּים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ. הֶרֶס וְחֻרְבָּן. עֲמַל אֱנוֹשׁ שֶׁל עֲשָׂרוֹת עֲשָׂרוֹת שָׁנִים נִשְׁמַד לְלֹא רַחֵם. שָׁנִים עַל שָׁנִים חָסְכוּ עַמֵּי רוּסְיָה מִלַּחְמָם, מָנְעוּ בֶּגֶד וְנַעַל מִבְּשָׂרָם, רְעֵבִים וַעֲרֻמִּים לְמֶחֱצָה בָּנוּ אֶת תַּעֲשִׂיַּת אַרְצָם, הֵקִימוּ אֶת תַּחֲנַת־הַכֹּחַ הַגְּדוֹלָה “דְנְיֶפְּרוֹסְטְרוֹי”, אַחַת הַתַּחֲנוֹת הַגְּדוֹלוֹת בָּעוֹלָם לְכֹחַ וָאוֹר – וְהִנֵּה הִתְקָרֵב הָאוֹיֵב הַנַּצִּי לַמִּפְעָל הָאַדִּיר הַזֶּה וּלְאֵזוֹר הַתַּעֲשִׂיָּה אֲשֶׁר בְּאוּקְרַיְנָה וּבְמוֹ יְדֵיהֶם הֶחֱרִיבוּ הַבּוֹנִים אֶת יְצוּר כַּפֵּיהֶם. וּמָה עוֹלְלוּ הָרְשָׁעִים הַנַּצִּים לְבֵית יִשְׂרָאֵל בְּחָזִית רוּסְיָה הָאֲרֻכָּה? מַעֲשֵׂי־הַזְּוָעָה אֲשֶׁר הֵם עוֹשִׂים לַיְּהוּדִים בֶּעָרִים וּבָעֲיָרוֹת שֶׁל אוּקְרַיְנָה וּבֶּסָרַבְּיָּה שֶׁנִּכְבְּשָׁה עַל יָדָם, עוֹלִים עַל הַנּוֹרָאוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ עַד כֹּה.

הַשְּׁנַיִם שֶׁהָלְכוּ בְּמַעֲלֵה הָהָר אָמְנָם לֹא דִּבְּרוּ בֵּינֵיהֶם, אַךְ מִשֶּׁנִּפְגְּשׁוּ מַבָּטֵי עֵינֵיהֶם רָאוּ כִּי אַחַת הִיא הַמַּחֲשָׁבָה הַמַּעֲסִיקָה אוֹתָם וְכִי יוֹדְעִים הֵם אִישׁ אֶת מַחֲשֶׁבֶת רֵעֵהוּ. אָז פָּתַח הָאֶחָד בִּתְפִלַּת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה:

וּבְכֵן תֵּן פַּחֲדְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירְאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים וְיֵעָשׂוּ כֻּלָּם אַגֻדָּה אַחַת, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם…

– אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לָאֱנוֹשׁוּת הַדְּווּיָה אֶלָּא אִם בְּנֵי־אָדָם יַעֲשׂוּ כֻּלָּם אַגֻדָּה אַחַת – אָמַר הַשֵּׁנִי, כִּמְהַרְהֵר אַחֲרֵי דִּבְרֵי הַתְּפִלָּה שֶׁהִגִּיעוּ לְאָזְנָיו.

הֵן הַשְׁמֵד יַשְׁמִידוּ הָעַמִּים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אִם לֹא יְקַבְּלוּ עַל עַצְמָם רְצוֹן עֶלְיוֹן לִהְיוֹת צַדִּיקִים וַחֲסִידִים וּלְבַעֵר אֶת הָרִשְׁעָה מִן הָעוֹלָם. לֹא, לֹא יוּכַל הָעוֹלָם לְהִתְקַיֵּם בְּכֹחַ שִׁלְטוֹן עָרִיצִים, אֵין תְּקוּמָה לָאֱנוֹשׁוּת תַּחַת שִׁלְטוֹן כֹּחַ הַזְּרוֹעַ.

חֲבֵרוֹ הִמְשִׁיךְ בְּסִלְסוּלֵי תְּפִלָּה בִּנְעִימָה לְבָבִית מְאֹד:

וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כְּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַּעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ…


הַמְהַרְהֵר הוֹסִיף בְּהִרְהוּרָיו. וּבַהֲרִימוֹ עֵינָיו אֶל סְבִיבוֹתָיו הִבִּיט אֶל מֵעֵבֶר לָאֹפֶק. שֶׂה פְּזוּרָה יִשְׂרָאֵל קָמָה לְפָנָיו. אָהֳלֵי יַעֲקֹב הַנְּפוֹצִים בְּתֵבֵל הָרְחָבָה. יְמֵי רֹאשׁ־הַשָּׁנָה. יְהוּדִים בְּכָל מִשְׁכְּנוֹתֵיהֶם עוֹמְדִים שְׁחוֹחַ, עֲטוּפִים בְּטַלִּיּוֹתֵיהֶם וְשׁוֹפְכִים אֶת שִׂיחַ תְּפִלּוֹתֵיהֶם לִפְנֵי בּוֹרְאָם. בַּחוּץ תִּרְדֹּף חֶרֶב. הָרָשָׁע גָּזַר עַל תְּפִלָּתָם, סָגַר אֶת בָּתֵּי־הַכְּנֶסֶת, הֶעֱלָה אוֹתָם בָּאֵשׁ עַל הָאֲנָשִׁים שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם לְהַצִּיל סֵפֶר־תּוֹרָה מִן הַמּוֹקֵד.

אַלְפֵי מְעֻנִּים וּקְבוּרִים חַיִּים עֵינֵיהֶם יוֹקְדוֹת בִּתְפִלָּה לִגְאֻלָּה, בָּאֱמוּנָה כִּי הָעַוְלָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְאָזְנָם קַשּׁוּבָה לְשׁוֹפָרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, הַמְּבַשֵּׂר גְּאֻלָּה וּפְדוּת.

– אָכֵן, יָדַעְתִּי גַּם יָדַעְתִּי – לָחֲשׁוּ שְׂפָתָיו לְעַצְמוֹ – עַל מָה וְלָמָּה נִתְּכָה חֲמָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע עָלֵינוּ, עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְהוּא מְשַׁלֵּחַ בָּנוּ אֶת חִצֵּי זַעֲמוֹ הָרִאשׁוֹנִים. זֶה אֲלָפִים בַּשָּׁנִים אֲנַחְנוּ נוֹשְׂאִים אֶת הָרַעְיוֹן הַנַּעֲלֶה לְהַעֲבִיר אֶת מֶמְשֶׁלֶת הַזָּדוֹן מִן הָאָרֶץ. מִדֵּי תִּתְפָּרֵץ חַיַּת־הַטֶּרֶף בִּדְמוּת שַׁלִּיט עָרִיץ, וְקָמָה לִרְדּוֹת בִּבְנֵי אָדָם וּלְשַׁעְבְּדָם בִּזְרוֹעַ, תִּנְחַת כַּפָּהּ לָרִאשׁוֹנָה עַל רֹאשֵנוּ, עַל רֹאשׁ הָעָם, הַנּוֹשֵׂא אֶת רַעְיוֹן הַגְּאֻלָּה, הֲלֹא הִיא גְּאֻלַּת כָּל הַבְּרוּאִים שֶׁיֵּּעֲשׂוּ אֲגֻדָּה אַחַת לִמְחוֹת אֶת הָרֶשַׁע מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם.


כְּשֶׁהֵקִיץ הָאִישׁ מֵהִרְהוּרָיו – וְהִנֵּה רַגְלָיו עוֹמְדוֹת בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, עִיר הַשָּׁלוֹם הַגְּאֻלָּה מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם.

(תש"א)

5.png