יָפִים הַיָּמִים בֵּין גֶּשֶׁם לְגֶּשֶׁם בְּחֹדֶשׁ כִּסְלֵו בְּאַרְצֵנוּ. בְּיָמִים כָּאֵלֶּה טוֹב לְקַבֵּל פְּנֵי חָג. בְּקֶרֶב הַתַּלְמִידִים רַבָּה הַתְּכוּנָה לִקְרַאת חַג הַמַּכַּבִּים. מִבַּעַד לְכָתְלֵי בָּתֵּי־הַסֵּפֶר בּוֹקַעַת וְעוֹלָה שִׁירַת נִצְחוֹן הַחַשְׁמוֹנָאִים בְּמִלְחַמְתָּם לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים נֶגֶד הַיְּוָנִים, שֶׁבָּאוּ לְטַמֵּא אֶת קֳדָשֵׁינוּ. שִׁירָה עַלִּיזָה, מְלֵאָה בִּטָּחוֹן וָעֹז, מַגִּיעָה לְאָזְנַי. הִיא יוֹצֵאת מִגְּרוֹנָם שֶׁל בְּנֵי הַנֹּעַר הַגְּדֵלִים בָּאָרֶץ, בָּהּ נִלְחַם עַמֵּנוּ עַל אֱמוּנָתוֹ וְהֵקִים מִתּוֹכוֹ גִּבּוֹרִים, אֲשֶׁר אַף בִּהְיוֹתָם מְעַטִּים לֹא נִרְתְּעוּ מִפְּנֵי רַבִּים.
חַג הָאוּרִים. מִי אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת סֵמֶל הָאוֹר שֶׁל “הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ” שֶׁאָנוּ מַדְלִיקִים בִּימֵי חֲנֻכָּה? יָפֶה אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ – “קֹדֶשׁ הֵם”. וְאָמְנָם, רַבִּים גַּם רַבִּים הָרְשָׁעִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל אֶת נֵר הַקֹּדֶשׁ וְהֵם קָמִים לְכַבּוֹת אֶת אוֹרוֹ וּלְהַרְבּוֹת חֹשֶׁךְ. עוֹד לִפְנֵי שָׁנִים קִדֵּשׁ עַמֵּנוּ מִלְחָמָה בְּעַד הָאוֹר וְהוּא עוֹמֵד בַּמַּעֲרָכָה עַד הַיּוֹם, אַף אִם קָשָׁה הִיא. כְּרוּחוֹת רָעוֹת פּוֹרְצִים מִתְּקוּפָה לִתְקוּפָה הַכֹּחוֹת הַשְּׁחוֹרִים לְהַחֲשִׁיךְ אֶת הָעוֹלָם, עוֹלָמֵנוּ, וַאֲנַחְנוּ נוֹפְלִים וְקָמִים וְנֵר הַקֹּדֶשׁ לֹא יִכְבֶּה, יֵשׁ וְיִגְבַּר הַחשֶׁךְ וְנִשְׁאָר אַךְ שְׁבִיב אוֹר קָטָן, וְנִדְמֶה – הִנֵּה הוּעַם כֻּלּוֹ, אַךְ הוּא שָׁב וּמִתְלַבֶּה לַשַּׁלְהֶבֶת וּמֵאִיר לָנוּ וּלְמֵיטַב בָּנֶיהָ שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ וְהִיא הוֹלֶכֶת לְאוֹרוֹ. אֲנַחְנוּ שׁוֹמְרִים עַל הַזִּיק הַזֶּה. עַל כֵּן שָׂמַחְתִּי בְּיָמִים אֲפֵלִים אֵלֶּה לִשְׁמֹעַ שִׁירַת הַתַּלְמִידִים בְּהִתְכּוֹנְנָם לִקְרַאת חַג הַחֲנֻכָּה.
יָפִים הַיָּמִים בֵּין גֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם בְּחֹדֶשׁ כִּסְלֵו בְּאַרְצֵנוּ. עָמַד נַעַר עַל גַּג בֵּיתוֹ בְּעִיר חוֹף וּפָנָיו אֶל הַיָּם. הַיָּם שָׁקֵט. אֳנִיָּה בָּאָה מִמֶּרְחַקִּים וְהִשְׁלִיכָה עָגְנָהּ אֶל הַנָּמָל. סִירַת־מָנוֹעַ הַנּוֹשֵׂאת דֶּגֶל תְּכֵלֶת־לָבָן נִגְּשָׁה אֶל הָאֳנִיָּה וְהֶעֶלְתָה נוֹסְעִים אֶל הַיַּבָּשָׁה.
– אַחִים, בָּאתֶם בְּשַׁעַר צִיּוֹן! בָּאתֶּם – וְלָמָּה קוֹדְרִים פְּנֵיכֶם?
– אֲנַחְנוּ מְאֻשָּׁרִים, הִגַּעְנוּ אֱלֵי חוֹף, אֲבָל עַל אֵלֶּה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ שָׁם יִדְאַב לִבֵּנוּ.
– מַה תְּסַפְּרוּ, אַחִים, עַל גּוֹרָל הַנִּשְׁאָרִים?
– רָעָה הַבְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר בְּפִינוּ, רָעָה מְאֹד.
– לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים – מְסַפֵּר אֶחָד – בִּקַּרְתִּי אֵצֶל קְבוּצָה שֶׁל נֹעַר מִפְּלִיטֵי גֶרְמַנְיָה הַנִּמְצָאִים בְּאַנְגְּלִיָּה וּמִתְכּוֹנְנִים לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ. הָיָה הַדָּבָר בַּתְּשִׁיעִי בְּחֹדֶשׁ נוֹבֶמְבֶּר. מָצָאתִי אֶת הַנְּעָרִים וְהַנְּעָרוֹת עֲצוּבִים וַעֲצוּרִים בְּדִבְרֵיהֶם. שְׁאִלְתִּים לְפֵשֶׁר הַדָּבָר וַיַּעֲנוּ:
– יוֹם זִכְרוֹן־פֻּרְעָנוּת הוּא לָנוּ הַיּוֹם הַזֶּה. לִפְנֵי שָׁנָה עָשׂוּ הַנַּצִּים הֶרֶג רַב בַּיְּהוּדִים בְּגֶרְמַנְיָה, רִבְבוֹת יְהוּדִים הוּבְאוּ אֶל מַחֲנוֹת־הַהֶסְגֵּר. רְכוּשָׁם נִשְׁדַּד, בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת הֹעֲלוּ בְּאֵשׁ – עַל כֵּן קָרָאנוּ צוֹם בַּיּוֹם הַזֶּה וְאֹכֶל לֹא בָּא אֶל פִּינוּ. זוֹכְרִים אֲנַחְנוּ אֶת אֲשֶׁר עוֹלְלוּ לָנוּ הָרְשָׁעִים וְשׁוֹמְרִים זֹאת בְּלִבֵּנוּ.
לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְעוֹרֵר אַחֵר וְאָמַר:
– וַאֲנִי הֵן זֶה בָּאתִי מִן הַתֹּפֶת אֲשֶׁר עָרְכוּ לָנוּ הַנַצִים בְּפּוֹלִין. הַצָּרוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ עַל יְהוּדֵי גֶרְמַנְיָה לִפְנֵי שָׁנָה – הֵן עַתָּה עוֹבֶרֶת כּוֹס זוֹ גַּם עַל יְהוּדֵי פּוֹלִין. יַהֲדוּת פּוֹלִין הַגְּדוֹלָה נִמְצֵאת בְּצִפָּרְנֵי הִיטְלֶר וּמְרֵעָיו. אַלְלַי לִי שֶׁעֵינַי רָאוּ אֶת אֲשֶׁר רָאוּ אַךְ לִפְנֵי יָמִים מִסְפָּר. אָמְנָם מִלַּטְתִּי אֶת נַפְשִׁי מִכַּף הַחַיָּה הַנַצִית, אַךְ אֶנְקַת אַחַי הַזּוֹעֲקִים מִיִּסּוּרֵיהֶם עֲדַיִן הוֹמֶה בְּאָזְנַי…
הַבָּאִים יָצְאוּ אֶת הַנָּמָל וְעָבְרוּ בָּרְחוֹב וּלְאָזְנָם הִגִּיעָה שִׁירַת הַתַּלְמִידִים – שִׁירֵי חֲנֻכָּה. קַו אוֹר עָלָה בִּפְנֵיהֶם הַקּוֹדְרִים. נִשְׁאֲרוּ עוֹמְדִים וְאָזְנָם קַשּׁוּבָה.
– הַאֻמְנָם אָזְנַי שׁוֹמְעוֹת אֶת שִׁיר הָאוֹר בִּימֵי הָאֲפֵלָה הַלָּלוּ? – שָׁאַל אֶחָד כְּאִלּוּ אֶת עַצְמוֹ. – מַה מְּאֻשָּׁרִים הֵם הַיְּלָדִים הָאֵלֶּה, מָה שָּׁפַר חֶלְקָם. הַיּוֹדְעִים הֵם מָה רַב אָשְׁרָם?
וְאַחַד הַבָּאִים הֵרִים עֵינָיו אֶל בֵּית־הַסֵּפֶר אֲשֶׁר מִשָּׁם עָלְתָה הַשִּׁירָה וְאָמַר: – גַּם אֲנִי בָּא מִפּוֹלִין הַמְּדִינָה, אַךְ מִשֶּׁטַח זֶה שֶׁל פּוֹלִין הַנִּמְצָא לֹא בִּידֵי הַנַצִים כִּי אִם בִּידֵי רוּסְיָה הַמּוֹעַצְתִּית. רְדִיפוֹת עַל יְהוּדִים אֵין שָׁם. יְהוּדִי הַנִּמְצָא כָּאן – אֵין סַכָּנָה צְפוּיָה לוֹ. אֶת חַיָּיו הִצִּיל. וְאָמְנָם רַבִּים הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בָּרְחוּ מִפּוֹלִין הַנַצִית וְעָבְרוּ הֵנָּה. אַךְ הַהִצִּילוּ גַּם אֶת נַפְשָׁם? הֲיוּכְלוּ לַעֲמֹד בְּיַהֲדוּתָם?
כָּזֹאת וְכָזֹאת שָׁאַל הַפָּלִיט וְהוֹסִיף:
– בַּת אֲחִי, נַעֲרָה שֶׁהִתְכּוֹנְנָה לַעֲלוֹת לָאָרֶץ. לָמְדָה עִבְרִית וְיוֹדַעַת לְדַבֵּר עִבְרִית יָפָה. הִיא הָיְתָה בַּתְּנוּעָה. וְהִנֵּה אַחֲרֵי שֶׁהָעֲיָרָה עָבְרָה אֶל תַּחַת שִׁלְטוֹן רוּסְיָה הָלְכוּ רֻבָּם שֶׁל בְּנֵי הַנֹּעַר אֶל הָאִרְגּוּן שֶׁסִדְּרָה הַמֶּמְשָׁלָה הַחֲדָשָׁה. גַּם הַנַּעֲרָה, בַּת אָחִי, הָלְכָה אַף הִיא לָאִרְגּוּן הֶחָדָשׁ. כָּל הַנְּעָרִים וְהַנְּעָרוֹת הוֹלְכִים לְשָׁם. וְהִנֵּה כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים שָׁבָה מִן הַמּוֹעֲדוֹן וּבְעֵינֶיהָ דְּמָעוֹת וּפוֹנָה אֶל אִמָּהּ:
– לֹא אוֹסִיף לֶכֶת לַמּוֹעֲדוֹן. אֵינִי יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ אֶת הַנְּאוּמִים נֶגֶד כָּל זֶה שֶׁהָיִיתִי מַאֲמִינָה בּוֹ עַד כֹּה. עִבְרִית אֵין מַרְשִׁים לְדַבֵּר…
וְהַאֵם שׁוֹמַעַת וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מַה לְּהַגִּיד לְבִתָּהּ. חוֹשֶׁשֶׁת הִיא שֶׁאִם בִּתָּהּ לֹא תֵלֵךְ לַמּוֹעֲדוֹן יֵרַע לָהּ, כִּי הֵן הַשִּׁלְטוֹן דּוֹרֵשׁ זֹאת.
וְהָאִישׁ מוֹסִיף וְשׁוֹאֵל:
־ הַיוֹדְעִים תַּלְמִידֵי בָּתֵּי־הַסֵּפֶר הַמְּאֻשָּׁרִים כָּאן מָה עוֹבֵר עַל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֵרוֹפָּה?
־ יוֹדְעִים, יוֹדְעִים – עָנִיתִי. – הֵם גַּם יוֹדְעִים כִּי עֲלֵיהֶם לִשְׁמֹר עַל הָאוֹר, אוֹר יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִכְבֶּה. וְאִם גַּם רַבִּים הַקָּמִים עָלֵינוּ וַאֲנַחְנוּ הַמְּעַטִּים – לֹא נֵרָתַע. יָדַעְנוּ גַּם יָדַעְנוּ שֶׁהַמְּעַטִּים נִצְּחוּ אֶת הָרַבִּים וְחַג־הָאוּרִים יוֹכִיחַ.
(כסלו ת"ש)