לוגו
כֵּיצַד נְקַבֵּל אֶת הָעוֹלִים?
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

הַמְאֹרָע הֶחָשׁוּב בְּחַיֵינוּ בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן הוּא בּוֹאָן שֶׁל שְׁלשׁ הָאֳנִיּוֹת – “מַכְּס נוֹרְדוֹי”, “דֹב הוֹז” וְ“אֵלִיָּהוּ גוֹלוֹמְבּ”. כִּמְעַט שְׁלשֶׁת אֲלָפִים עוֹלִים הִגִּיעוּ לְחוֹפֵי אַרְצֵנוּ בְּשָׁבוּעַ אֶחָד. עִם בּוֹאָה שֶׁל הָאֳנִיָּה “מַכְּס נוֹרְדוֹי” מֵרוּמַנְיָה קָרָאנוּ בַּכְּרוֹנִיקָה שֶׁל הָעִתּוֹנִים, כִּי הָיָה צֹרֶךְ בְּסִדּוּרִים מְיֻחָדִים – תּוֹסֶפֶת רָהִיטִים, מִטּוֹת, כְּלֵי־בִּשּׁוּל וְאַף דְּאָגָה לְצָרְכֵי מָזוֹן בְּעַתְלִית. בַּאֲשֶׁר מִסְפָּר שֶׁל 1800 עוֹלִים בָּאֳנִיָּה אַחַת מַצְרִיךְ סִדּוּרִים מְיֻחָדִים לִקְלִיטָתָם.

אָמַרְתִּי – קְלִיטָתָם, וְהִתְכַּוַּנְתִּי אַף לְקַבָּלַת פְּנֵי הָעוֹלִים עִם רַדְתָּם מִן הָאֲנִיָה וְסִדּוּרִים רָאשׁוֹנִים בִּשְׁבִילָם – הֵיכָן יַנִּיחוּ רֹאשָׁם וְאֵיפֹה יֹאכְלוּ אֲרוּחָתָם הָרִאשׁוֹנָה? וְהַדְּבָרִים אֲמוּרִים בָּאֲנִיָה שֶׁנִּתְפְּסָה בִּידֵי מִשְׁמַר הַחוֹפִים הַבְּרִיטִי וְהוּבְאָה לִנְמַל חֵיפָה, וְהָעוֹלִים הָעָבְרוּ לְעַתְלִית, לֵאמֹר – הָעוֹלִים נִמְצָאִים עֲדַיִן בְּמַחֲנֶה מֶמְשַׁלְתִּי וּבוֹ סִדּוּרִים אַרְעִיִּים לְקַבָּלַת עוֹלִים וְלִשְׁהִיָּתָם יָמִים אֲחָדִים.

אַחֲרֵי הָאֲנִיָה “מַכְּס נוֹרְדוֹי” בָּאוּ אַנְשֵׁי לַה־סְפֶּצְיָה, שֶׁדְּבַר רִדְתָּם בָּאֲנִיָה “פֶדֶה” הִכָּה גַלִים בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ וּבָעוֹלָם הַיְהוּדִי בְּיִחוּד, הָרִשְׁיוֹנוֹת לַעֲלִיָּתָם לָאָרֶץ נִקְנוּ בְּצוֹם הָעוֹלִים בְּתוֹךְ הָאֲנִיָּה וּבְצוֹם הַיִּשׁוּב וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר נִבְחֲרֵי הַוַּעַד הַלְּאֻמִּי בָּאָרֶץ. וְהִנֵּה הֵם בָּאוּ וְהֵם אִתָּנוּ.

בְּצֶדֶק אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִרְאוֹת בִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים עוֹלִים אֵלֶּה בְּשָׁבוּעַ אֶחָד הַתְחָלָה שֶׁל עֲלִיָּה מֻגְדֶּלֶת. כִּי אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים אֲמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁמְּאַת אֶלֶף הָיְּהוּדִים הַנִּדָּחִים שֶׁהַוַּעֲדָה הָאַנְגְלִית־אֲמֶרִיקָאִית הִמְלִיצָה עַל דְּחִיפות עֲלִיָּתָם – בּוֹא יָבוֹאוּ בְּקָרוֹב, וְעָלֵינוּ לִהְיוֹת מוּכָנִים לְקַבֵּל אֶת פְּנֵיהֶם.

אַחֵינוּ וְאַחְיוֹתֵינוּ הַבָּאִים אֵלֵינוּ מִמַחֲנוֹת, שְׂרִידִים מִן הַתֹּפֶת הַנַצִית, עָשׂוּ דֶרֶךְ מְיֻחֶדֶת בְּחַיֵיהֶם בְּשֵׁשׁ הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת. אֲנַחְנוּ שֶׁחָיִינוּ בָּאָרֶץ – אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל וּכְלָל מַה הִתְחוֹלֵל בְּנַפְשָׁם שֶׁל שְׂרִידִים אֵלֶה בְּכָל אוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לְהִלָּחֵם בָּאוֹיֵב שֶׁבִּקֵּשׁ אֶת נַפְשָׁם. הֵן בְּלוֹעַ הַמָּוֶת יָשְׁבוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וּבִגְבוּרָה הָצִילוּ אֶת חַיֵּיהֶם. אֲנָשִׁים שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם כָּל הַתְּלָאוֹת הַלָּלוּ, תְּלָאוֹת הַמִּלְחָמָה וּפֻרְעָנוּת הַנַצִיזְם – אֵין לִמְדֹד אוֹתָם בַּמִּדּוֹת הַמְקֻבָּלוֹת בְּחַיֵּינוּ אָנוּ, שֶׁחָיִינוּ חַיִים תְּקִינִים בְּיַחַס, לְלֹא מַחֲסוֹר וּלְלֹא מוֹרָא וָפַחַד.

הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶה נִצְרְפוּ בְּכָל מִינֵי יִסּוּרִים, רְדִיפוֹת, סַכָּנוֹת, וְעָמְדוּ בָּהֶם, וְאוּלָם כָּל זֶה הִטְבִּיעַ חוֹתָם מְיֻחָד בְּרוּחָם וּבְנַפְשָׁם. הֵם בָּאִים אֵלֵינוּ לֹא כָּאֲנָשִׁים אֲשֶׁר מַרְאֵה פְּנֵיהֶם מְעוֹרֵר רַחֲמִים. הֵם נִתְחַשְׁלוּ בְּאֵשׁ הֶחָזִית הַקָּשָׁה וְהָיָה בָּהֶם הַכֹּחַ לַעֲמֹד בַּזְוָעָה הַזֹּאת. וְאוּלָם רָשְׁמָם שֶׁל הַפְּגָעִים הַלָּלוּ שָׁמוּר בְּנַפְשָׁם. וּבְצֶדֶק אָמְרָה הַמַּדְרִיכָה וְהַמְלַוָּה אֶת הַיְלָדִים: יָצָאנוּ מִמַּחֲנוֹת הָרִכּוּז אוֹ טוֹבִים יוֹתֵר אוֹ רָעִים יוֹתֵר מִשֶׁנִּכְנַסְנוּ. חֵלֶק טוֹבִים מְאֹד, חֵלֶק רָעִים מְאֹד. לֹא יָצָא אִישׁ כְּמוֹ שֶׁנִּכְנַס. לֵאמֹר, מִי שֶׁעָבַר אֶת מַחֲנוֹת הָרִכּוּז אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת נִמְדָּד בַּמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת וְהָרָעוֹת שֶׁל הָאָדָם שֶׁלֹּא עָבַר אֶת מְדוֹרֵי גֵיהִנּוֹם אֵלֶּה.

אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהִתְכּוֹנֵן לִקְרַאת הַבָּאִים, בְּמִלִים טוֹבוֹת בִּלְבַד לֹא דַי, כְּשֶׁאַתָּה עוֹבֵר בָּרְחוֹב, נוֹסֵעַ בַּמְכוֹנִית וּפוֹגֵשׁ אֲנָשִׁים, בְּנֵי נֹעַר וִילָדִים, עָלֶיךָ לַחְשֹׁב – אוּלַי יֵשׁ בֵּינֵיהֶם אֲנָשִׁים אֲשֶׁר אַךְ מִקָּרוֹב בָּאוּ, וְשֶׁאִם תַּפְשִׁיל אֶת שַׁרְווּל בִּגְדָּם תִּמְצָא אֶת כְּתֹבֶת הַקַּעֲקַע שֶׁל הַמִּסְפָּר אֲשֶׁר הַנַצִים עָשׂוּ בּוֹ. חֲשֹׁב וּנְהַג זְהִירוּת, שֶׁלֹּא לְהַעֲלִיב אֶת הָאִישׁ הַבָּא בִּמְחִיצָתְךָ, הֱיֵה נָכוֹן לִשְׁמֹעַ מִפִּיו דְּבָרִים שֶׁלֹא הִסְכַּנְתָּ לְשָׁמְעָם מִפִּי אֲנָשִׁים שֶׁחָיִיתָ אִתָּם בָּאָרֶץ בְּכָל יְמֵי הַמִּלְחָמָה. עָלֶיךָ לִהְיוֹת מוּכָן לִסְבֹּל דְּבָרִים שֶׁאֵינָם נִרְאִים בְּעֵינֶיךָ מֵאֵת חֲבֵרֶיךָ הָעוֹלִים הַחֲדָשִׁים, בַּאֲשֶׁר הֵם הֵבִיאוּ אִתָּם מֻשָּׂגִים אֲחֵרִים וְהֶרְגָלִים אֲחֵרִים מִמֻּשָׂגֶיךָ וּמֵהֶרְגֵלֶיךָ.

וְאִם אֲנַחְנוּ רוֹצִים בַּעֲלִיַּת אַחֵינוּ הָרֵי עָלֵינוּ לְהִתְכּוֹנֵן לְקַבֵּל אֶת פְּנֵיהֶם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, אֲבָל בְּעִקָּר לִהְיוֹת אִתָּם מִתּוֹךְ אוֹתוֹ סֵבֶר טוֹב לֹא רַק בְּרִגְעֵי עֲלִיָּתָם מִן הָאֳנִיָּה, אֶלָּא בְּעִקָּר בְּחַיֵי יוֹם־יוֹם, בְּבֵית־הַסֵפֶר, בַּבַּיִת, בָּרְחוֹב וּבְכָל מָקוֹם, אֵלּוּ הֵן הַהֲכָנוֹת לִקְרַאת הָעֲלִיָּה הַנִדְרָשׁוֹת בְּיִחוּד מִן הַתַּלְמִיד וְהַתַּלְמִידָה.

(תש"ו)