הָיָה הַדָּבָר בְּ־14 בְּיוּלִי, לִפְנֵי מֵאָה חֲמִשִּׁים וְאַחַת שָׁנָה, בָּעִיר פָּרִיס.
זְמַן רַב נֶאֱנַח הָעָם הַצָּרְפַתִּי תַּחַת עֹל מַלְכּוֹ וְשַׁלִּיטָיו הַקְּרוֹבִים לַמֶּלֶךְ, אַךְ לֹא הִסְתַּפֵּק בַּאֲנָחוֹת בִּלְבַד. רַעְיוֹנוֹת שֶׁל חֹפֶשׁ חָדְרוּ אֶל לִבּוֹ, רַעְיוֹנוֹת שֶׁל שִׁחְרוּר מֵעֹל הַשַּׁלִּיטִים הֶעָרִיצִים וַהֲקָמַת מִשְׁטָר אַחֵר. אוּלָם הַמֶּלֶךְ לוּאִי הַשִּׁשָּׁה־עָשָׂר הִכְבִּיד אֶת יָדוֹ עַל הָעָם וְדִכֵּא כָּל נִסָּיוֹן שֶׁל הִתְקוֹמְמוּת בִּגְדוּדֵי פָּרָשָׁיו, וְהָיָה מַעֲשֶׂה: כַּמָּה חַיָּלִים בִּגְדוּדֵי “הַמִּשְׁמָר הַצָּרְפַתִּי” הִכְרִיזוּ יוֹם אֶחָד כִּי הֵם לֹא יִירוּ “בִּידִידֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם”. הַחַיָּלִים הַלָּלוּ נִכְלְאוּ מִיָּד בְּבֵית הַסֹּהַר. אוּלָם הָעָם הִתְקוֹמֵם וְשִׁחְרֵר אֶת הַחַיָּלִים הָאֲסִירִים מִן הַכֶּלֶא. הַמַּעֲשֶׂה עוֹרֵר תְּנוּעָה בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בְּצָרְפַת וּבְיִחוּד בְּפָּרִיס. הַמֶּלֶךְ רָאָה סַכָּנָה מִתְקָרֶבֶת לְשִׁלְטוֹנוֹ וְגִיֵּס צָבָא רַב לְפַרְבְּרֵי פָּרִיס, לְהַטִּיל אֶת פַּחֲדּוֹ עַל יוֹשְׁבֵי הָעִיר הַסּוֹאֶנֶת וּלְרַסֵּן אוֹתָהּ. אַךְ בַּיָּמִים הָהֵם הָיְתָה פָּרִיס מְלֵאָה כֹּחוֹת עֲלוּמִים, רַעֲנַנִּים, שְׁאִיפוֹת הַחֹפֶשׁ פִּעֲמוּ אֶת רוּחַ הָאֲנָשִׁים וְהַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה שֶׁל הַמֶּלֶךְ עוֹרֵר אֶת יוֹשׁבֵי פָּרִיס לַהִתְקוֹמְמוּת. “תְּחִי הָאֻמָּה!” – קְרִיאָה זוֹ מִלְאָה אֶת הָרְחוֹבוֹת וְהִיא בָּאָה בִּמְקוֹם הַקְּרִיאָה “יְחִי הַמֶּלֶךְ”. זוֹ הָיְתָה סִסְמָה חֲדָשָׁה נֶגֶד הַמֶּלֶךְ, לְהוֹצִיא אֶת הַשִּׁלְטוֹן מִיָּדָיו וּלְהַעֲבִירוֹ לִידֵי הָעָם.
בָּזֶה הָיְתָה כַּוָּנָה לָשִׂים קֵץ לַשִּׁלְטוֹן הַבִּלְתִּי מֻגְבָּל שֶׁל הַמֶּלֶךְ וּבַעֲלֵי הָאֲחֻזּוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהָאֲצִילִים, אֲשֶׁר רָדוּ בָּעָם לְלֹא רַחֲמִים וְלֹא הִתְחַשְּׁבוּ בְּעָנְיוֹ וּבְמַצָּבוֹ הַקָּשֶׁה. אַחֲרֵי הַסִּסְמָה הַחֲדָשָׁה “תְּחִי הָאֻמָּה” בָּאָה הַקְּרִיאָה הַשְּׁנִיָּה: “אֶל הַנֶּשֶׁק!” אוֹתוֹ לַיְלָה, הוּא אוֹר לְ־14 בְּיוּלִי, קָרוּ כַּמָּה מִקְרִים שֶׁל הִתְנַגְּשֻׁיּוֹת בֵּין הֲמוֹן יוֹשְׁבֵי פָּרִיס וּבֵין מִשְׁמְרוֹת הַצָּבָא. הִתְנַגְּשֻׁיּוֹת אֵלֶּה עוֹד הִגְדִּילוּ אֶת הַכַּעַס וְהַמֶּרִי בְּקֶרֶב הָעָם. נִבְחֲרֵי הָעָם, בְּנֵי “הַמַּעֲמָד הַשְּׁלִישִׁי”, הִתְאַסְּפוּ וּבָחֲרוּ מִבֵּינֵיהֶם מוֹעֵצָה שֶׁהִכְרִיזָה עַל עַצְמָהּ כְּעוֹמֶדֶת מֵעַל לְכָל מוֹסְדוֹת הַשִּׁלְטוֹן הַקַּיָּמִים וְיָצְרָה מִשְׁמָר אֶזְרָחִי. עַם פָּרִיס לָקַח אֶת גּוֹרָלוֹ בְּיָדָיו וּפָתַח אַחַד הַמַּחְסָנִים שֶׁל נֶשֶׁק שֶׁהָיָה בָּעִיר וְחִלֵּק אוֹתוֹ בֵּין הַתּוֹשָׁבִים. שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם אֶלֶף כְּלֵי נֶשֶׁק וְכַמָּה תּוֹתָחִים עָבְרוּ לִידֵי אֶזְרְחֵי פָּרִיס.
בְּ־14 בְּיוּלִי בַּבֹּקֶר קִבֵּל מְפַקֵּד הַמְּצוּדָה “בַּסְטִילָה” שֶׁלְּיַד פָּרִיס אֶת הַתַּפְקִיד לְהַשְׁקִיט אֶת פָּרִיס, וְהוּא הֶעֱמִיד אַרְבָּעָה תּוֹתָחִים וְלוֹעֵיהֶם מְכֻוָּנִים לִקְרַאת הָעִיר וְהַמְּצוּדָה “בַּסְטִילָה” יְדוּעָה כְּכֶלֶא אֲשֶׁר בּוֹ אֲסוּרִים כָּל שׁוֹאֲפֵי חֹפֶשׁ וְחֵרוּת. בֵּין כְּתָלֶיהָ מִתְעַנִּים יְדִידֵי הָעָם אֲשֶׁר הֵעֵזּוּ לְהִתְקוֹמֵם נֶגֶד שִׁלְטוֹן הַמֶּלֶךְ וּמְקֹרָבָיו, וְהָיְתָה הַמְּצוּדָה כְּסֵמֶל לְשִׁלְטוֹן הַזָּדוֹן שֶׁל הַמֶּלֶךְ בְּעֵינֵי הָעָם.
עַתָּה רָאוּ אַנְשֵׁי פָּרִיס הַמִּתְקוֹמְמִים כִּי הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לִנְתֹּץ אֶת הַמְּצוּדָה, לְהַחֲרִיב אֶת הַכֶּלֶא וּלְשַׁחְרֵר אֶת יוֹשְׁבָיו. נִשְׁקוֹ בְּיָדוֹ יָצָא הָעָם אֶל “הַבַּסְטִילָה” וְכָבַשׁ אוֹתָהּ, הָרַס אֶת הַמְּצוּדָה וְשִׁחְרֵר אֶת הָאֲסִירִים. שְׁמוֹנִים וּשְׁלשָׁה אִישׁ נָפְלוּ בַּקְרָב הַזֶּה וְתִשְׁעִים נִפְצְעוּ. בָּזֶה נִתַּן הָאוֹת לַמֶּרֶד נֶגֶד הַמֶּלֶךְ וְיוֹעֲצָיו. הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן נַעֲשָׂה. מֵעַתָּה לֹא עָבְרוּ אֶלָּא יָמִים מְעַטִּים עַד שֶׁבָּאָה הַמַּהְפֵּכָה הַגְּדוֹלָה, הֲלֹא הִיא הַמַּהְפֵּכָה הַצָּרְפַתִית הַיְּדוּעָה, הַפּוֹתַחַת תְּקוּפָה חֲדָשָׁה בְּדִבְרֵי יְמֵי הָאֱנוֹשׁוּת. כִּי הַמַּהְפֵּכָה הַזֹּאת לֹא הָיְתָה בְּצָרְפַת בִּלְבַד. הִיא שִׁנְּתָה וְהָפְכָה אֶת הַמַּחֲשָׁבָה הַמְּדִינִית בְּכָל אַרְצוֹת אֵרוֹפָּה וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ, הִיא הִשְׁמִיעָה אֶת הַסִּסְמָה: חֹפֶשׁ, שִׁוְיוֹן, אַחֲוָה.
וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה חַג לָעָם הַצָּרְפָתִי שָׁנָה שָׁנָה.
(תמוז ת"ש)