לוגו
בִּיל"וּ
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U
24.png

(שִׁשִּׁים שָׁנָה לְבוֹאָהּ שֶׁל קְבוּצַת בִּיל"וּ הָרִאשׁוֹנָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל)

מְדַפְדֵּף הָיִיתִי בַּעֲלֵי הַ“לּוּחַ” וּמְעַיֵּן בַּתַּאֲרִיכִים הַשּׁוֹנִים, הָרְשׁוּמִים לִימֵי הַשָּׁנָה וְהִשְׁהֵיתִי עֵינַי אֵצֶל י“ט בְּתַמּוּז: יוֹם בּוֹאָהּ שֶׁל קְבוּצַת בִּיל”וּ רִאשׁוֹנָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי – אַךְ מְעַטִּים מְאֹד נִשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים מִן הַיָּמִים הָהֵם וַעֲדַיִן מִתְהַלְּכִים אִתָּנוּ שְׁנַיִם שְׁלֹשָה, מִן הַדִּין לָלֶכֶת וְלִרְאוֹת אֶת פְּנֵיהֶם וְלִשְׁמֹעַ מִפִּיהֶם כֵּיצַד בָּאוּ אֶל הָרַעְיוֹן לָלֶכֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכֵיצַד עָלוּ עַל אַדְמַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבָה זוֹ פָּנִיתִי אֶל מַר מְנַשֶּׁה מֵאִירוֹבִיץ, אֶחָד מֵחַבְרֵי הַקְּבוּצָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל בִּיל"וּ שֶׁבָּאָה לָאָרֶץ. מִשֶּׁנִּזְדַּמַּנְתִּי אִתּוֹ בְּתֵל־אָבִיב שׂוֹחַחְנוּ קְצָת עַל יָמִים רִאשׁוֹנִים. זֶה עִנְיָן לֹא פָּשׁוּט כָּל־כָּךְ לְסַפֵּר דְּבָרִים שֶׁעָבְרוּ עַל אָדָם לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה. מִי שֶׁזּוֹכֶה לְסַפֵּר עַל עֲלִיָּה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה וְהוּא אָז בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם – תַּלְמִיד בֵּית־סֵפֶר גָּבוֹהַּ בְּרוּסְיָה – הֲרֵי שֶׁהוּא כַּיּוֹם בֶּן שְׁמוֹנִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה – הֲנָקֵל לְהַגִּיד שְׁמוֹנִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. מִי שֶׁמַּגִּיעַ לְיָמִים כָּאֵלֶּה, יְמֵי גְּבוּרוֹת, – הֲלֹא כָּךְ יֹאמַר בַּעַל הַתְּהִלִּים: “יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרוֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה” – וּבְכֵן מִי שֶׁמַּגִּיעַ לִימֵי גְּבוּרוֹת זְכוּת גְּדוֹלָה הִיא לוֹ. וְאָמְנָם יוֹדֵעַ הַזָּקֵן עֶרְכָּן שֶׁל שָׁנִים.

– עָלִיתִי עַל אַדְמַת יָפוֹ – סָח לִי זְקַן עֲדַת הַבִּיל"וּיִים – וּמַקְלִי בְּיָדִי, וְהִנֵּה עָבְרוּ שִׁשִּׁים שָׁנָה וְלִי בָּנִים וּבָנוֹת, נְכָדִים וּנְכָדוֹת וְאַף נִין לִי…

עַל פָּנָיו עָבְרָה בַּת־צְחוֹק שֶׁל הֲנָאָה וְשֶׁל גָּאוֹן וְהוֹסִיף:

– אֵינִי יוֹדֵעַ בַּמֶּה זָכִיתִי לְכָךְ יוֹתֵר מֵחֲבֵרַי, אֲבָל זָכִיתִי. וְלַיְלָדִים, יְלָדֵינוּ, נָכוֹן אֲנִי לְסַפֵּר אִם הֵם יָבוֹאוּ אֵלַי לִשְׁמֹעַ מִפִּי אֶת אֲשֶׁר אֲסַפֵּר.

– טוֹב, אָמַרְתִּי. בֹּוא יָבוֹאוּ.

וְכָךְ הָיָה. הַמַּחְלָקָה הַגּוֹמֶרֶת שֶׁל בֵּית־הַחִנּוּךְ בְּתֵל־אָבִיב בָּאָה לְבֵית מַר מְנַשֶּׁה מֵאִירוֹבִיץ בְּרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן וְהוּא הִשְׁמִיעַ אֶת דְּבָרָיו.


הַזָּקֵן – הוּא רָגִיל לַחְתֹּם עַל מַאֲמָרָיו בָּעִתּוֹנִים “מִזִּקְנֵי הַיִּשּׁוּב” – קִבֵּל אוֹתָנוּ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. בַּחֲדַר עֲבוֹדָתוֹ הַמְרֻוָּח יָשְׁבוּ הָאוֹרְחִים עַל רִצְפַּת הָעֵץ בַּחֲצִי־גֹּרֶן עֲגֻלָּה וְהוּא עוֹמֵד לְיַד שֻׁלְחָן וְנוֹשֵׂא אֶת דְּבָרָיו:

– בְּי“ט בְּתַמּוּז תּרמ”בּ בָּאָה קְבוּצָה שֶׁל חֲלוּצֵי הַנֹּעַר לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. לֹא רַבִּים הָיִינוּ. אֶת שֵׁם הַקְּבוּצָה שְׁמַעְתֶּם, הֲלֹּא הִיא קְבוּצַת בִּיל"וּ.

– מַהוּ שֵׁם זֶה? – רָאשֵׁי תֵּיבוֹת: בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה.

– מַה פִּתְאֹם? מִי אָמַר וּמִי יַעֲנֶה? מָה הֵבִיא אוֹתָם לַשֵּׁם הַזֶּה וּמֶה עָשׂוּ אַחֲרֵי שֶׁקִּבְּלוּהוּ?

– וַדַאי שְׁמַעְתֶּם, כִּי לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה בָּאוּ לְפֶתַע רְדִיפוֹת עַל הַיְּהוּדִים בְּרוּסְיָה, פָּרְצוּ פְּרָעוֹת. מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע שֶׁכָּל אִישׁ רוֹצֶה לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ וְנַפְשׁוֹת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וְהִתְחִילוּ לָרוּץ וְלִבְרֹחַ. לְאָן? רֻבָּם שֶׁל הַיְּהוּדִים אָמְרוּ: אֵין מָקוֹם טוֹב לְהַצָּלָה כַּמְּדִינָה הָעֲשִׁירָה בַּאֲמֶרִיקָה הַצְּפוֹנִית. קְבוּצָה שֶׁל צְעִירִים הֶעֱמִידָה אֶת עַצְמָה בְּרֹאשׁ הַבּוֹרְחִים וְקָרְאָה לְעַצְמָהּ “עַם עוֹלָם”. עַם יִשְׂרָאֵל הוּא עַם עוֹלָם וְהוּא יִמְצָא לוֹ דֶּרֶךְ לִחְיוֹת בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת מִחוּץ לְרוּסְיָה. חַבְרֵי קְבוּצָה זוֹ הֵם שֶׁהֶרְאוּ אֶת הַדֶּרֶךְ מֵרוּסְיָה לַאֲמֶרִיקָה. אֲבָל קָמָה קְבוּצָה שְׁנִיָּה וְאָמְרָה: לֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ. זוֹ הָיְתָה קְבוּצָה שֶׁל תַּלְמִידִים גּוֹמְרֵי בָּתֵּי־סֵפֶר תִּיכוֹנִיִּים וְתַלְמִידֵי אוּנִיבֶרְסִיטָה. עַל הַשְּׁאֵלָה: לְאָן? יֵשׁ לַעֲנוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה. הֵן בְּשִבְתֵּנוּ בְּקֶרֶב הָעָם הָרוּסִי חָשַׁבְנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת כְּמוֹהֶם – וְהִנֵּה הָפְכוּ לָנוּ עֹרֶף. הֲנָשׁוּב וְנֵלֵךְ לְאֶרֶץ אַחֶרֶת אֲשֶׁר גַּם בָּהּ נִשָּׁאֵר גֵּרִים וְזָרִים?

עָלֵינוּ לַחֲזֹר לְאַרְצֵנוּ. הַקֵּץ לַנְּדִידָה, עָלֵינוּ לָשׁוּב וְלִבְנוֹת אֶרֶץ אֲבוֹת. “דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ” – זוֹ הָיְתָה הַסִּסְמָה. וַיִּסְעוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

אֲבָל קְרִיאָה זוֹ לֹא מָצְאָה אֹזֶן קַשֶּׁבֶת. אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לֹא מָשְׁכָה אֶת הַלְּבָבוֹת. לֹא הָיְתָה תֵּל־אָבִיב, לֹא הָיוּ מוֹשָׁבוֹת, לֹא הָיוּ כְּבִישִׁים. וְאָז פָּנְתָה הַקְּבוּצָה אֶל בֵּית־יַעֲקֹב. אִם לֹא כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֲרֵי מְעַטִּים מִבֵּית־יַעֲקֹב יָקוּמוּ וְיֵלְכוּ. וְזוֹ הָיְתָה הַקְרִיאָה:

בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה – בִּיל"וּ.

אַרְבָּעָה עָשָׂר בָּחוּר וּבַחוּרָה אַחַת הָיִינוּ בַּעֲלוֹתֵנוּ עַל חוֹף יָפוֹ בְּאוֹתוֹ י"ט בְּתַמּוּז לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה. לִפְנֵי עֵינַי – כִּתְמוּנַת סֶרֶט בָּרְאִינוֹעַ.

יָפוֹ. הֲמוֹן אֲנָשִׁים זָרִים וּמְשֻׁנִּים. יְהוּדִים בּוֹדְדִים, הַמַּצִּיעִים לָנוּ לִפְרֹט אֶת הַכֶּסֶף הָרוּסִי בְּמַטְבֵּעַ תֻּרְכִּי. מוֹסָד עִבְרִי יְחִידִי – בֵּית־סֵפֶר לְחַקְלָאוּת מִקְוֵה־יִשְׂרָאֵל. הַמָּקוֹם הַיָּחִיד אֲשֶׁר אֵלָיו אֶפְשָׁר לִפְנוֹת. מִשֶּׁבָּאוּ חַבְרֵי קְבוּצָתֵנוּ אֶל מְנַהֵל מִקְוֵה־יִשְׂרָאֵל לְבַקֵּשׁ עֲבוֹדָה וּלִלְמֹד חַקְלָאוּת – הֵרִים אֶת עֵינָיו וְהִבִּיט עֲלֵיהֶם כְּעַל מְשֻׁגָּעִים:

– מַה בָּאתֶם הֵנָּה לְאֶרֶץ הַבַּקְשִׁישׁ1, שֶׁבָּהּ אֲנַחְנוּ הֶפְקֵר בִּידֵי פְּקִידִים תֻּרְכִּים וַעֲרָבִים? הֵן אֲנָשִׁים אִינְטֶלִיגֶנְטִים אַתֶּם, לְמַדְתֶּם בְּבָתֵּי־סֵפֶר וְלָמָּה נְטַשְׁתֶּם בֵּית הוֹרִים וּמִשְׁפָּחָה לָבוֹא לְאֶרֶץ צִיָּה?

– זוֹ דַּרְכֵּנוּ, אֲדֹנִי, וְאֵין אַחֶרֶת – עָנוּ חַבְרֵי הַקְּבוּצָה.

הוּא הֵרַךְ לִבּוֹ וְקִבֵּל אוֹתָנוּ לַעֲבוֹדָה. שְׁמוֹנֶה שְׁעוֹת עֲבוֹדָה בִּשְׂכַר פְרַנְק לְיוֹם. אַךְ הָיְתָה לוֹ גַּם מַחֲשָׁבָה נִסְתֶּרֶת. מַה שֶּׁלֹּא הִצְלִיחַ לְהַשְׁפִּיעַ עַל הַבִּיל"וּיִים בִּדְבָרָיו תַּצְלִיחַ הָעֲבוֹדָה. הוּא הֶעֱמִיד אוֹתָם לַעֲבוֹדַת בַּחַר – עִדּוּר לַעֲקִירַת הַיַּבְּלִית בְּמַעְדְּרִים גְּדוֹלִים. עַרְבִי זָקֵן הֶעֱמִיד עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת נוֹגֵשׂ וּמַשְׁגִּיחַ עַל הַפּוֹעֲלִים הַחֲדָשִׁים, שֶׁמֵעוֹלָם לֹא הֶחֱזִיקוּ כְּלֵי עֲבוֹדָה בְּיָדָם. הַיָּמִים יְמֵי תַּמּוּז, הַשֶּׁמֶשׁ לוֹהֶטֶת בְּלִי רַחֲמִים וְהַנּוֹגֵשׂ אֵינוֹ מַרְפֶּה.

הֵן תָּבִינוּ מֶה הָיָה מַצָּבָם שֶׁל הָעוֹבְדִים. כַּמָּה מֵהֶם חָלוּ מִיָּד בְּקַדַּחַת, וְאַךְ מְעַטִּים נִשְׁאֲרוּ בָּעֲבוֹדָה. הַקְּבוּצָה חָיְתָה חַיִּים מְשֻׁתָּפִים, אֲבָל הַדֹּחַק הָיָה גָּדוֹל. הַפְרַנְק לְיוֹם שֶׁקִּבֵּל הָעוֹבֵד לֹא יָכֹל לְסַפֵּק אֶת הַצְּרָכִים. בֵּינָתַיִם בָּאוּ עוֹד חֲבֵרִים. קְבוּצָה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית, כְּשִׁשִּׁים אִישׁ בְּמִסְפָּר, בֵּינֵיהֶם שָׁלשׁ בַּחוּרוֹת. הַמַּצָּב לֹא נִשְׁתַּנָּה לְטוֹבָה. הַחֲלוֹמוֹת לְהִתְיַשְּׁבוּת עַל אֲדָמָה – לֹא נִרְאוּ קְרוֹבִים לְהִתְגַּשֵּם. הַמַּצָּב הָרוּחָנִי נַעֲשָׂה קָשֶׁה, הָאַכְזָבָה גְּדוֹלָה.

אַנְשֵׁי הַיִּשּׁוּב בַּיָּמִים הָהֵם לֹא גִּלּוּ הֲבָנָה לְנַפְשׁוֹת הַצְּעִירִים. וּמִשֶּבָּאוּ כַּמָּה חַבְרֵי בִּיל"וּ לִירוּשָׁלַיִם יָצְאוּ מִן הַבָּתִּים לְהַבִּיט אַחֲרֵיהֶם:

– רְאוּ אֶת הַשְּׁקָצִים וְהַשְּׁקָצוֹת, אֶפִּיקוֹרְסִים…

לֹא הַכֹּל יָכְלוּ לַעֲמֹד בַּשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבְּעוּ בְּצֵאתָם לָאָרֶץ. נִשְׁאֲרוּ אַךְ כִּשְׁמוֹנָה־עָשָׂר אִישׁ שֶׁלֹּא יָצְאוּ אֶת הָאֶרֶץ. נִשְׁאַרְנוּ נֶאֱמָנִים לִשְׁבוּעָתֵנוּ. אָמַרְנוּ אָז – אֲשֶׁר קָרָה בְּרוּסְיָה עָלוּל לִקְרוֹת גַּם בִּמְדִינוֹת אֲחֵרוֹת. וְזֶה נִתְקַיֵּם.

יְלָדִים. וַדַּאי יָדוּעַ לָכֶם הַפָּסוּק: “דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא”. נִשְׁאַרְנוּ שְׁנַיִם, שְׁלשָׁה. וַאֲנִי הַגִּבּוֹר בֵּינֵיהֶם, כִּי יָכוֹל אֲנִי לַעֲמֹד לִפְנֵיכֶם וּלְדַבֵּר אֲלֵיכֶם. בְּבוֹאִי אַרְצָה לֹא יָכֹלְתִּי לְתָאֵר לְעַצְמִי אֶת שֶׁעֵינַי רוֹאוֹת כַּיּוֹם. אַךְ זֶה בָּא לָנוּ מִשּׁוּם שֶׁהָיָה הֶמְשֵׁךְ. הַדּוֹר הַצָּעִיר חַיָּב לְהַמְשִׁיךְ. הוּא מֻכְרָח לְהַמְשִׁיךְ אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁהִתְחַלְנוּ אֲנַחְנוּ לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה. עֶשְׂרִים שָׁנָה אַחֲרֵי עֲלִיָּתֵנוּ בָּאָה הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה. בָּאוּ אֲנָשִׁים שׁוֹנִים. אֲנַחְנוּ שָׂמַחְנוּ לִקְרַאת כָּל יְהוּדִי שֶׁבָּא לָאָרֶץ. אֲבָל אָמַרְנוּ לָהֶם, כִּי לֹא דַּי לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלִבְנוֹת כָּאן גָּלוּת חֲדָשָׁה. עָלֵינוּ לִבְנוֹת חַיִּים אֲחֵרִים, חַיִּים חֶבְרָתִיִּים אֲחֵרִים. עָלֵינוּ לִבְנוֹת כָּאן עַם אֲשֶׁר קַרְקַע תַּחַת רַגְלָיו.

מוּבָן, יְרוּשָׁלַיִם, חֵיפָה, תֵּל־אָבִיב – הֵן עָרִים חֲשׁוּבוֹת וְאֶפְשָׁר לְהִסְתַּדֵּר וְלִחְיוֹת בָּהֶן. אֲבָל לֹא זֶה הָעִקָּר. פָּרִיס הִיא בַּת מִילְיוֹנִים – אֲבָל פָּרִיס אֵינָהּ צָרְפַת, צָרְפַת הִיא הַכְּפָר הַצָּרְפַתִּי. עַל כֵּן אִם מְדַבְּרִים עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הֲרֵי זוֹ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַחַקְלָאִית.

אַתֶּם גּוֹמְרֵי בֵּית־סֵפֶר עֲמָמִי. גּוֹמְרֵי בָּתֵּי־הַסֵּפֶר רְגִילִים לִשְׁאֹל: מַה לַּעֲשׂוֹת? – יֵשׁ לָנוּ דֵי רוֹפְאִים, עוֹרְכֵי־דִּין וְאַף מוֹרִים, וּנְחוּצִים לָנוּ אַנְשֵׁי עֲבוֹדָה – וּבְעִקָּר עֲבוֹדָה חַקְלָאִית. תִּגְמְרוּ אֶת בֵּית־הַסֵּפֶר בְּהַצְלָחָה וְתֵצְאוּ לַעֲבוֹדָה – הִיא הַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה הַמּוֹלִיכָה לְהַצְלָחָתֵנוּ. תֵּלְכוּ בְּדַרְכֵּנוּ, וְהַלְוַאי שֶׁתַּצְלִיחוּ יוֹתֵר. אִם יִהְיֶה לָכֶם הָרָצוֹן תִּהְיֶה גַּם הַיְּכֹלֶת, וְאָז תַּעַבְדוּ לֹא רַק לְעַצְמְכֶם אֶלָּא גַּם לְאַרְצְכֶם וּלְעַמְּכֶם.

לִפְנֵי כְּחָמֵשׁ שָׁנִים הִזְמִינוּנִי לְהַרְצוֹת עַל בִּיל“וּ בַּסֶּמִינַרְיוֹן שֶׁל הַקִּבּוּץ הַמְּאֻחָד בְּעֵין־חֲרוֹד. אַחֲרֵי הַהַרְצָאָה נִשְׁאַלְתִּי: הֲנִשְׁאֲרוּ הַבִּיל”וּיִים שֶׁבָּאוּ לָאָרֶץ נֶאֱמָנִים לָאִידֵיאַל שֶׁהֵבִיא אוֹתָם הֵנָּה? עָנִיתִי:

אַתֶּם אַךְ מַתְחִילִים לִחְיוֹת וּלְהָכִין אֶת עַצְמְכֶם לְבִנְיַן הָאָרֶץ. וְהָיָה אִם יְזַכֵּנִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אַחֲרֵי כַּמָּה עֲשָׂרוֹת שָׁנִים לְהִפָּגֵשׁ אִתְּכֶם וְשׁוּב נֵשֵׁב בְּעֵין־חֲרוֹד אֶשְׁאַל אֲנִי אֶתְכֶם: הֲנִשְׁאַרְתֶּם כְּמוֹ שֶׁהֱיִיתֶם אָז?

הַחַיִּים אַכְזָרִיִּים הֵם וְצָרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת גִּבּוֹר לְהִשָּׁאֵר נֶאֱמָן לְעַצְמוֹ וְלָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הִתְוָה לְעַצְמוֹ בִּימֵי עֲלוּמָיו.

דִּבַּרְתִּי מִלִּבִּי אֲלֵיכֶם וּמְקַוֶּה שֶׁדְּבָרַי נִכְנְסוּ לְלִבְּכֶם. אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁנִּפָּגֵשׁ שֵׁנִית וְאַתֶּם תְּסַפְּרוּ זִכְרוֹנוֹת. נְקַוֶּה שֶׁאֵלֶּה יִהְיוּ רַק זִכְרוֹנוֹת טוֹבִים, שֶׁכָּל אֶחָד מִכֶּם הִצְלִיחַ בְּדַרְכּוֹ, לְטוֹבָתוֹ וּלְטוֹבַת עַם יִשְׂרָאֵל.

לְהִתְרָאוֹת, יְלָדִים!


בָּזֶה תַּמָּה הַשִּׂיחָה. הַחֲבֵרִים שָׁאֲלוּ כַּמָּה שְׁאֵלוֹת. וּמַר מְנַשֶּׁה מֵאִירוֹבִיץ הוֹדִיעַ, כִּי בַּיָּמִים הָאֵלֶּה הוֹצִיאָה הַקֶּרֶן־הַקַּיֶּמֶת חוֹבֶרֶת מִזִּכְרוֹנוֹתָיו וְהַדְּבָרִים כְּתוּבִים. וְגַם זֹאת לָדַעַת, כִּי הַזָּקֵן שֶׁלָּנוּ פִּרְסֵם הַרְבֵּה מִכְתָּבִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל בְּעִתּוֹנֵי חוּץ־לָאָרֶץ, וְכֵן כָּתַב בְּעִתּוֹנֵי הָאָרֶץ. אַף הוֹצִיא סְפָרִים אֲחָדִים שֶׁבָּהֶם מִדִּבְרֵי יְמֵי הַיִּשּׁוּב בְּשִׁשִּׁים הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת.

נִפְרַדְנוּ מֵאֵת אִישׁ בִּיל"וּ בִּידִידוּת וּבְתוֹדָה.

(תמוז תש"ב)



  1. בַּקְשִׁישׁ – בְּתֻרְכִּית: מַתַּת־יָד, שֹׁחַד.  ↩