יוֹם הֻלֶּדֶת לָנוּ הַיּוֹם – יוֹם הֻלַּדְתָּהּ שֶׁל קֶרֶן הַיְסוֹד.
שׁוּב קֶרֶן? – אֲנִי שׁוֹמֵעַ לַחַשׁ־תְּמִיהָה, וַאֲנִי מְמַהֵר לַעֲנוֹת: אַל תִּתְמַהּ, יְדִידִי, יֵשׁ דְּבָרִים רַבִּים שֶׁאָנוּ דָשִׁים בָּהֶם יוֹם יוֹם וְאֵין אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים עַל חֲשִׁיבוּתָם הָאֲמִתִּית. פָּשׁוּט לֹא חָשַׁבְנוּ עֲלֵיהֶם הַרְבֵּה. קִבַּלְנוּ אוֹתָם מִן הַמּוּכָן. קֶרֶן הַיְסוֹד וְהַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת, אֲנַחְנוּ עוֹסְקִים בָּהֶן תָּמִיד, וְאַף עַל פִּי כֵן – עֲמֹד רֶגַע וַחֲשֹׁב גַּם בְּעִנְיָן זֶה הַקָּרוּי “קֶרֶן הַיְסוֹד” – וּמַה גַּם בְּיוֹם הֻלַּדְתָּהּ שֶׁל קֶרֶן זוֹ.
הַכֹּל יוֹדְעִים מָה אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים בָּאָרֶץ. אֵין אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים כָּאן כְּשֵׁם שֶׁיּוֹשְׁבִים יְהוּדִים בְּסוּרְיָה, אוֹ בְּמִצְרַיִם, אוֹ אֲפִלּוּ בְּאַנְגְּלִיָּה אוֹ בַּאֲמֵרִיקָה. אֲנַחְנוּ שָׁבִים לְאֶרֶץ אָבוֹת. אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲפִים לִחְיוֹת כָּאן כַּאֲשֶׁר חָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, חַיִּים עַצְמִיִּים, שְׁלֵמִים. אֲנַחְנוּ בּוֹנִים אֶת הַבַּיִת הַלְּאֻמִּי לְעַמֵּנוּ הַמְפֻזָּר בָּעוֹלָם. אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲפִים לִהְיוֹת כָּאן עַם כְּכָל הָעַמִּים.
וְאוּלָם אֵין אֲנַחְנוּ עַם כְּכָל הָעַמִּים בְּעִנְיָן זֶה, כִּי הָעַמִּים הָאֲחֵרִים – כָּל עַם יוֹשֵׁב עַל אַדְמָתוֹ, וְאִלּוּ אֲנַחְנוּ הֻרְחַקְנוּ מֵאַדְמָתֵנוּ וַאֲנַחְנוּ חוֹזְרִים אֵלֶיהָ. אֶצְלֵנוּ הַמַּצָּב הוּא כִּמְעַט כְּמוֹ בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אֲנַחְנוּ בַּדֶּרֶךְ מִמִּצְרַיִם לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא שֶׁלֹּא עַמּוּד עָנָן וְלֹא עַמּוּד אֵשׁ הוֹלְכִים לְפָנֵינוּ, וְאַף מָן אֵינוֹ נוֹפֵל מִן הַשָּׁמַיִם. עָלֵינוּ לִמְצֹא לְעַצְמֵנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לָאָרֶץ וְאַף לִבְנוֹתָהּ. אֵין אֲנַחְנוּ עַם הַיּוֹשֵׁב בִּמְדִינָתוֹ, שֶׁהַשִּׁלְטוֹן בְּיָדוֹ וְהוּא מוֹצִיא פְּקֻדָּה לְאֶזְרָחָיו לְשַׁלֵּם מַס רְכוּשׁ וּמַס הַכְנָסָה וַהֲרֵי הֵם מְחֻיָּבִים לְשַׁלֵּם, וְאִם לֹא – לוֹקְחִים מֵהֶם אֶת רְכוּשָׁם בְּעֶזְרַת הַמִּשְׁטָרָה וְהַחֹק. אֶצְלֵנוּ אֵין הַדָּבָר כָּךְ.
אֵין לָנוּ שִׁלְטוֹן הַגּוֹבֶה אֶת הַמִּסִּים לְבִנְיַן הָאָרֶץ. אֵין לָנוּ קֻפָּה שֶׁל מֶמְשָׁלָה הַנּוֹתֶנֶת אֶת הַמִּילְיוֹנִים הַדְּרוּשִׁים לְבִנְיַן הָאָרֶץ. וְאוּלָם הַהִסְתַּדְּרוּת הַצִּיּוֹנִית הִצְלִיחָה לִיצֹר שְׁתֵּי קְרָנוֹת שֶׁהֵן כְּמוֹ אוֹצָר שֶׁל מֶמְשָׁלָה – הֲלֹא הֵן הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת וְקֶרֶן הַיְּסוֹד.
הִנֵּה גָּאֲלָה הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת שֶׁטַח אֲדָמָה. טוֹב. אֲבָל אֶת הָאֲדָמָה צָרִיךְ לְעַבֵּד, צָרִיךְ לְהִתְיַשֵּׁב עָלֶיהָ, צָרִיךְ לְהָקִים בִּנְיָנִים. בִּנְיְנֵי דִּירָה לָעוֹבְדִים וּבִנְיְנֵי מֶשֶׁק: רֶפֶת, אֻרְוָה, לוּל וְכַוֶּרֶת. וּלְכָךְ שׁוּב דְּרוּשִׁים כְּסָפִים גְּדוֹלִים. צָעִיר הַבָּא לְהִתְיַשֵּׁב עַל הַקַּרְקַע מַשְׁקִיעַ אֶת כֹּחוֹ וְאוֹנוֹ, אֲבָל כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַפְרוֹת אֶת הָאֲדָמָה וּלְהַחֲיוֹתָהּ הוּא צָרִיךְ כֵּלִים, מַחֲרֵשָׁה וּטְרַקְטוֹר, צִנּוֹר־הַשְׁקָאָה וּשְׁתִילִים – וְהַכֶּסֶף מֵאַיִן יִמָּצֵא?
קֶרֶן הַיְּסוֹד הִיא הַנּוֹתֶנֶת לַמִּתְיַשֵּׁב עַל הַקַּרְקַע אֶת הַבִּנְיָנִים וְאֶת מַכְשִׁירֵי הָעֲבוֹדָה. בְּעֶזְרָתָהּ הוֹפֶכֶת הַקַּרְקַע הַנִּגְאֶלֶת קַרְקַע פּוֹרִיָּה.
אַךְ אַל תַּחֲשֹׁב, כִּי הַמִּתְיַשֵּׁב מְקַבֵּל אֶת כָּל זֶה בְּמַתָּנָה, הוּא חַיָּב לְהַחֲזִיר אֶת הַכֶּסֶף הַזֶּה בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים, לְאַחַר שֶׁבָּנָה אֶת מִשְׁקוֹ. בְּלִי קֶרֶן הַיְסוֹד לֹא הָיָה נִבְנֶה הַמֶּשֶׁק וְלֹא הַכְּפָר הָעִבְרִי.
וְחָשׁוּב לָנוּ לָדַעַת – שֶׁקֶּרֶן הַיְסוֹד אָסְפָה בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ שְׁנוֹת קִיּוּמָהּ עֲשָׂרוֹת מִילְיוֹנִים לִירוֹת וְהִשְׁקִיעָה אוֹתָם בְּכָל עַנְפֵי הַמֶּשֶׁק הָעִבְרִי בָּאָרֶץ – לְמִן הַמַּדְגֵּרָה וְהַטְּרַקְטוֹר בַּמֶּשֶׁק הַחַקְלָאִי וְעַד לְמִפְעֲלֵי חֲרֹשֶת, חֶבְרַת הָאַשְׁלָג וְחֶבְרַת הַחַשְׁמַל.
כַּסְפֵּי קֶרֶן הַיְּסוֹד מָשְׁכוּ גַּם כְּסָפִים שֶׁל אֲנָשִׁים פְּרָטִיִּים; קֶרֶן הַיְסוֹד סָלְלָה אֶת הַדֶּרֶךְ וְאָז בָּאוּ גַּם אַנְשֵׁי מָמוֹן וְהִשְׁקִיעוּ אֶת כַּסְפָּם בְּבִנְיַן הָאָרֶץ.
קֶרֶן הַיְסוֹד הִיא אֵפוֹא הַקֶּרֶן הַבּוֹנָה, כְּשֵׁם שֶׁהַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת הִיא הַקֶּרֶן הַגּוֹאֶלֶת.
(תמוז תש"ו)
